אברבנאל על מלכים ב ג:כו

וירא מלך מואב (שהיה בתוך העיר ההיא החזקה והבצורה) כי היתה המלחמה חזקה ממנו ולא יכול להלחם עם כל שלשת המלכים, ויקח עמו שבע מאות איש שולף חרב ויצא מן העיר וילך אל מחנה המלכים להבקיע אל מלך אדום בלבד, וידמה שהיה הוא הקרוב אל העיר, ולכן יצא להלחם בו ולהמיתו, או היה שונא אותו יותר, ולא יכולו לנגוע במלך אדום, (כז) ויקח את בנו הבכור, ר"ל שלקח מלך מואב בנו של מלך אדום הבכור שהיה עתיד למלוך אחריו, כי לא יכול לגעת במלך אדום וללקחו אבל לקח בנו, וכדי להנקם ממלך אדום העלה את בנו אשר לכד עולה על החומה, כלומר ששרף אותו ועשאו עולה כלה כליל, ובזה מלך אדום נתמלא קצף על ישראל, אם בעבור שלא עזרוהו להציל ולמלט את בנו, ואם לפי שבעבורם באה לו הרעה ההיא. הנה התבאר מזה שבנו הנזכר בכאן אינו בנו של מלך מואב, כ"א בנו של מלך אדום הנזכר שלקח אותו מלך מואב כאשר יצא מהעיר להלחם במחנה עם מלך אדום, ולשנאתו אותו העלהו עולה כששרף אותו על החומה, והיה הקצף על ישראל ממלך אדום בעבור בנו. או יהיה פירושו שהיה מזה קצף גדול על ישראל, שבני ישראל קצפו מאד ויחר אפם על בנו של מלך אדום שבא בעזרתם בעבור ששרפו מלך מואב, ובקצפם עלו מעל העיר ושבו לאצרם, ועל זה אמר הנביא (עמוס ב' א') על שלשה פשעי מואב וגומר על שרפו את עצמות מלך אדום לשיד. וחז"ל לא פירשו הכתוב כן, אמרו בפסיקתא ובפרק אחד דיני ממונות, (סנהדרין דף ל"ט ע"ב) שמלך מואב לקח את בנו והעלהו עולה על החומה, לפי ששאל אומה זו מפני מה זוכים לנסים האלה? אמרו לו אברהם אביהם העלה את יצחק בנו לעולה על המזבח, אמר אף אני אעשה כן והעלה את בנו עולה. מהם אמרו לשם שמים העלה אותו, שחשב לעשות בו רצון השם, כמו שאמרו (תענית ד' ע"א ירמי' ז' ל"א) אשר לא צויתיו, זה יפתח שהעלה את בתו, ולא עלתה על לבי, זה מישע מלך מואב, וזהו שאמר ויהי קצף גדול על ישראל, שנתקצף הקדוש ברוך הוא עליהם, כי מלך מואב לא חמל על בנו לעשות רצונו של מקום, וישראל היו מקציפים לפניו בכל יום. ומהם אמרו לשם עבודה זרה נתכוון, ויהי קצף על ישראל, באותה שעה נזכרו עונותיהם של ישראל, לפי שהם היו גם כן שורפים את בניהם באש לעבודה זרה, כי הא דרבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (יחזקאל ה' ז') וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם, וכתי' (שם י"א י"ב) וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם? כמתוקנים שבהם לא עשיתם, כמקולקלים שבהם עשיתם, וזהו שאמר ויסעו מעליו וישובו לארץ, באותה שעה ירדו שונאיהם של ישראל למדרגה התחתונה. זהו דרך דרשם ז"ל, והפשט הנכון הוא מה שכתבתי, והותרה עם זה השאלה הראשונה אשר הערותי בפרשה: