אברבנאל על מלכים ב כה:ח

וספר הכתוב שבחדש החמשי שהוא למניננו חדש אב בשבעה ימים לאותו חדש בא נבוזראדן שר הטבחים ירושלם, ונראה שעם היות שהעיר הבקעה בתשעה לחדש תמוז, הנה לא נכנסו הכשדיים לירושלם כי אם עד שבעה לחדש אב, שכל הימים אשר היו בין זה לזה עמדו היהודים נלחמים בבקיעת העיר עם הכשדיים ולא נכנסו שם עד חדש ימים שמפני הרעב נחלשו הלוחמים. ובספר ירמיהו (שם) כתוב בעשור לחדש, ופירשו חז"ל (תענית כ"ט ע"א) שבשבעה לאב נכנסו גויים להיכל ואכלו ושתו כל אותו יום וקלקלו כרצונם שביעי ושמיני, וביום התשיעי לאב סמוך לחשכה הציתו בו את האש והיה הולך ודולק עד סוף עשירי, ומפני שהיתה רוב השרפה בעשרה באב, אמר רבי יוחנן בן זכאי אלמלי הייתי באותו דור לא קבעתיו אלא בעשירי שרובו של היכל נשרף וגומר, ורבנן אמרו אתחלתא דפורענותא עקר: ואמנם מה שאמר שהיה זה בשנת תשע עשרה לנבוכדנאצר, ובספר ירמיהו (שם) אמר בשנת שמנה עשרה לנבוכדנאצר, כפי פשוטו ראוי שיפורש שהיה בסוף שמנה עשרה והתחלת תשע עשרה, ואחז"ל (מגילה י"א ע"ב) גלו בתשע עשרה וגלו בשמנה עשרה וחשבון אחד הוא, אלא תשע עשרה למלכות נבוכדנאצר ושמנה עשרה לכבוש יהויקי', שהי' בשנה השני' לנבוכדנאצר: