אברבנאל על מלכים ב כה:ב

(ב-ד) והנה התמיד המצור על ירושלם שתי שנים, כי הנה בשנת עשתי עשרה למלך צדקיהו (לפי שהיה רעב גדול בעיר ולא היה לחם לעם הארץ מפני זלעפות רעב) הבקעה העיר בתשעה לחדש, שהכשדיים בקעו החומה ועם הארץ לא מיחו בידיהם, מפני הרעב שהיה בתוכם, ולא פירש הכתוב מי הוא החדש הזה, ובספר ירמיהו (ירמי' נ"ב ו') כתוב שהיה זה בחדש הרביעי שהוא למניננו חדש תמוז. ואחז"ל (תענית כ"ו ע"א) חמשה דברים ארעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז, נשתברו הלחו', ובוטל התמיד, הבקעה העיר, שרף אפוסתומוס את התור', והעמיד צלם בהיכל. אבל מה שנאמר כאן בתשעה לחדש הבקעה העיר, היה לענין המעשה, ומה שאמרו בשבעה עשר בתמוז היה אחרי אשר רדפו אחרי הבורחים ושבו להרחיב פרץ העיר, וזה לפי שכאשר ראו אנשי המלחמה אשר בקרב העיר שבקעו הכשדיים חומת העיר ברחו בלילה ההיא, וכן אומר בספר ירמיהו (שם ז') וכל אנשי המלחמה יברחו ויצאו מן העיר לילה. וספר כאן שיצאו דרך שער בין החומותים, אשר על גן המלך, רוצה לומר בדרך השער שהיה בין שתי החומות בסתר, כדי שלא ירגישו בהם הכשדיים, והיתה הליכתם בהיות הכשדים על העיר, וילך דרך הערבה, רוצה לומר שהמלך צדקיהו הלך בדרך הערבה בורח הוא ואנשיו ולא יוכל להמלט, (ה-ו) לפי שחיל הכשדים ברחו אחריו והשיגוהו בערבות יריחו ויתפשוהו ויביאו אותו למלך שהיה ברבלתה, כי עם היות שאמר שבא נבוכדנאצר על ירושלם, אולי שמפני שארכו ימי המצור הלך הוא רבלתה והניח חילו על המצור, ובהיותו שם ברבלתה הוליכו שם את צדקיהו. וחז"ל בפרק חלק (דף צ"ו ע"ב) אמרו שלא עלה נבוכד נצר לירושלם, אלא שנבוזראדן הוא אשר עלה, ובהיות חיל המלך שם נאמר שהיה שם המלך. וספר הכתוב שדבר שם משפט עם צדקיהו, רוצה לומר שהוכיחו על אשר מרד בו ועבר על שבועתו, כמו שכתוב (דברי הימים ב' ל"ז י"ג) וגם במלך בבל מרד אשר השביעו באלקים, ועל זה הענישו בבניו ובעיניו: