אברבנאל על מלכים ב כג:ח

וכן זכר שהביא את כל הכהנים מערי יהודה, שהם היו מזרע אהרן ונעשו כומרים לע"ז, הביאם לירושלם להשיבם בתשובה. וכבר התבאר בספר יחזקאל (יחזקאל מ"ד ט"ו) שהכהנים בני צדוק הם אשר לא עבדו ע"ז, אך שאר הכהנים חטאו בחטא בני יהודה, ולכן הוצרך יאשיהו להשיבם למוטב ולטמא הבמות אשר היו מקטרי' שם הכהנים, בששם בהם דבר טומאה או ייחדם למקום טומאה להשליך שם נבלות כדי להרחיק מלב העם, וכן נתץ את במות השערים אשר פתח, ר"ל נתץ הבמות אשר היו בכל השערים בכלל ובפרט, הבמה אשר פתח שער יהושע שר העיר אשר על שמאל, כלו' אשר היה אותה במה לצד שמאל מהאיש הנכנס בשער העיר, וזכר אותה בפרט להיותה גדולה מכלם. ואמר שעם היות שיאשיהו החזיר למוטב אותם הכהנים שהיו עובדי ע"ז והביאם לירושלם, שלא נחשוב שהיו קרבים על מזבח השם להקריב אשה, לפי שהם היו כבעלי מומין שלא היו עובדים עבוד' אבל היו חולקין ואוכלים ולא מקריבין, (ט) וזהו אמרו אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה' בירושלם, ר"ל שלא היו מקריבים על המזבח כי אם אכלו מצות, כלו' אבל היו אוכלים במצות המנחות ובמה שידמה להם חלק' בתוך אחיהם הכהנים הטהורים, ואמר מצות, לפי שהמנחות היו נאפות מצות והוא הדין לכל הקדשים.