אברבנאל על מלכים ב כג:יא

וישבת את הסוסי', הנה מלכי יהודה נתנו לעבודת השמש סוסים מיוחדים לזאת העבודה שהיו רוכבים עליהם אנשים והולכים לקראתו ממקום שהיה מבוא בית ה' אל לשכת נתן המלך, ר"ל אל הלשכה שנתן המלך למי שירצה להיות סריס ושר על הפרוורים שהם המגרשים, וידמה שבאותה לשכה היתה העבודה, כי הם היו הולכים מבית ה' לפאת המזבח אל הלשכה ההיא להשתחוות לשמש, הפך מה שכוונה התורה, כי לזה סדרה קדש הקדשים לפאת המערב. ואת מרכבות השמש שהיו על הסוסים, הנזכרי' כלם שרף המלך באש, (יב) ואת המזבחות אשר היו על גג עלית אחז אשר עשו מלכי יהודה, ואת המזבחות אשר עשה מנשה בשתי חצרות ה', כלם נתץ המלך וירץ משם והשליך את עפרם, ר"ל שברם, שלשון וירץ הוא מגזרת (תלים י"ח ל') כי בך ארוץ גדוד, כלומר אשבר ואחריב, והשליך עפר כל זה באותו מישור שהיה סמוך לנחל קדרון, (יג) ואת הבמות שהיו על פני ירושל' אשר היו מימין להר הזיתים (ומפני הע"ז שהיה בהם נקרא הר המשחית) אשר בנה שלמה, ר"ל שהניח לנשיו שיבנו אותן לעשתרות ולאותם השקוצים כלם טמא המלך. ואמנם איך לא בערו זה אסא ויהושפט וחזקיהו שבערו כל הע"ז שהיתה בארץ ישראל תחת מלכותם, הנה היה זה לפי דעת המפרשים לפי שאלה הבמות היו מעלים עליהם עולות לשם יתברך, ובימיהם הבמות לא סרו ועוד העם היו מזבחים ומקטרים בבמות, ויאשיהו נתץ אותם כלם לפי שאמר אחרי שבתחלה נעשו לע"ז וההקרבה בבמות אחרי בנין הבית אסורה, ראוי הוא אם כן שלא ישאר מהם דבר ולא יעלו עליהם אפילו לגבוה. ואני אחשוב שהמלכים הצדיקים אשר קדמו נסתפקו בשהכריחו האנשים לעבוד את ה' בבית המקדש ושלא יעבוד אחד מהם ע"ז, אבל המקומות והבמות ההם מאחר שלא היו עובדים בהם ע"ז לא הרסו אותה ולא הציתום באש, והיה זה סבה שהיה חוזר העם אחרי מיתת המלכים ההם לעבודתם הזרה, וכן היה שבימי חזקיהו לא היו עובדים ע"ז אבל בימי מנשה קודם הכנעתו חזרו לעבדה, ואחר שנכנע מנשה לא היו עובדים ע"ז ומיד כשמלך אמון חזרו לעבדה, ומפני זה ראה יאשיהו לנתוץ את המקומות והבמות והמזבחות ההם, כדי שלא ישאר מקום מוכן לפורענות לחזור לעבוד בהם כבראשונה: