אברבנאל על מלכים ב כב:טו

(טו-יז) והיתה תשובתה בשם ה' שהסימן אשר ראה המלך בפסוקים אשר מצא בספר התורה שהיה נגלל עמהם, היה להגיד שיביא רעה על ירושלם ועל יושביו ככל דברי הספר אשר קרא, שהם התוכחות אשר ראה ומצא הספר נגלל בהם, ושהיה כל זה עליהם לפי שהם עזבו את ה' ולקחו במקומו אלקים אחרים לעבדם, כלומר שלא עבדו אותו אפילו בשותפות, אבל עזבו עבודתו ובחרו להם עבודת הבעלים, ולפי שבעון הזה לא היה נכלל יאשיהו, (יח-יט) לכן אמרה עוד ואל מלך יהודה השולח אתכם לדרוש את ה' תאמרו אליו יען אשר רך לבבך על הדברים אשר דברת ותכנע מפני ה' בשמעך מה שדבר על המקום הזה, (כ) לכן יהיה שכרך שהנני אוסיפך על אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום ולא תראנה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה, ועם היות שיאשיהו מת במלחמת מלך מצרים ויורו המורים אותו, הנה היה היעוד הזה שלא יהיה בימיו חרבן ירושלם ושרפת בית ה'. ויעדו במאמר הזה בדברים, האחד באמרו הנני אוסיפך על אבותיך, רוצה לומר שהש"י בכבודו יאסוף אותו אל תחת כסא כבודו יותר ממה שהיו בו אבותיו, ואמר זה על חזקיהו ויהושפט ואסא או שאר אבותיו הקדושים, שתהיה מעלתו בעדון נפשו למעלה מהם, ועל זה אמר הנני אוסיפך על אבותיך, ולא יהיה אם כן כפי זה הפירוש על כמו אל, אבל הוא מלשון מעלה ויתרון. השני באמרו ונאספת אל קברותיך בשלום, רוצה לומר שעם היות שימות במלחמה חוץ מירושלם, הנה יביאו גופו ויזכה להקבר בקברות אבותיו, והקבורה ההיא תהיה בשלום, כי יביאוהו בלי חרדה להקבר בירושלם וכבוד יעשו לו במותו, ולזה לא אמר הנני אוסיפך על אבותיך בשלום, לפי שלא תהיה מיתתו בשלום, ובמה שתלה השלום בקבורה רמז לו שמיתתו לא תהיה בשלום כי במלחמה תהיה, אבל קבורתו תהיה בשלום. השלישי באמרו ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא אל המקום הזה, ר"ל שמה שיעד לבא על ירושלם לא יהיה בימיו: