אברבנאל על מלכים ב יח:ח

ולפי שלא יחשוב חושב שמפני חסידותו היתה נעדרת גבורתו, זכר שעשה מלחמות לפלשתים, ושהכה בהם כל עיר וכל מגדל, מן היותר קטן שבמגדלים שהוא מגדל נוצרים, המגדל שבונים בתוך הכרמים שיעמדו שם השומרים והנוצרים לשמור הפירות, עד העיר הגדולה שהיא עיר מבצר, הכל השחית והחריב, ובדברי הימים (דברי הימים ב' כ"ט, ול' ול"א) זכר הרבה מחסידותו, כי הוא (כמו שנזכר שם) בשנה הראשונה למלכותו פתח את דלתות בית ה' שאחז אביו סגר אותם כדי שלא יעבדו בבית המקדש עבודה לשם יתברך, ואסף הכהנים והלויים לרחוב המזרח, וצוה אותם שיתקדשו ויוציאו כל טומאה והנדה מהמקדש, רצה לומר כל דבר מרוחק ומנודה, ונתן הסבה באותה קדושה והזמנה באמרו כי מעלו אבותינו ועשו הרע בעיני ה' אלקינו ועזבוהו ויסבו פניהם ממשכן ה' ויתנו עורף, גם סגרו דלתות האולם ויכבו הנרות וקטורת לא הקטירו ועולה לא העלו בקדש לאלקי ישראל, ושאר הדברי' הטהור' והנכבד' שאמר אליה' וטהרו כמצותו הבית, ושלח בכל ערי יהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לעשות הפסח בבית ה' בירושל', כי נשארו מאפרים ומנשה ומאשר ומזבולון אנשים בארץ, ומהם היו משחקים ומלעיגי' ברצי חזקיהו שהיו הולכי' עם אגרותיו, ומהם הירא את דבר ה' באו לירושל' ועשו פסח שני בשמחה רבה, והעמיד חזקיהו מחלוקות הכהנים והלויים לשרת בבית השם כתקנת דוד עליו השלום, ועשה שהעם מיהודה ומישראל הביאו מעשרותיהם ותרומותיהם לבית ה' ככתוב בתורת משה, ובכל אשר החלו בעבודת בית האלקים וכתורה וכמצוה לדרוש לאלקיו בכל לבבו עשה והצליח. וכבר אחז"ל (סנהדרין פי"א צ"ד ע"ב) שבדורו של חזקיהו בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, והוא שנאמר (משלי כ"ד ל"ה) גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה, שכלם היו חכמים, ולא נזכר כאן בספר מלכים דבר מזה מהסבה שזכרתי שבחר הנביא בקצור הספורים: