אברבנאל על מלכים ב יח:יט

ויאמר אליהם רבשקה וגומר. חשב רבשקה כי בדבריו אלה יניא את לבב העם ויסיתם לצאת למלך סנחריב לקבל מלכותו, והיה תכלית דבריו לחרף את חזקיהו ואת אלקיו, ולכן אמר אמרו נא אל חזקיהו, ולא קרא אותו מלך להגיד שלא ימלוך עוד בירושלם כי יקח אותה מידו, כה אמר המלך הגדול מלך אשור, ר"ל אינו כמלך יהודה או כמלך ישראל שהיה כל אחד מהם מולך על ארץ מועטת ועם מעט, אבל הוא מלך גדול על כל מלכים, מה הבטחון הזה אשר בטחת? (כ) אמרת אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמ', ר"ל חשבת שהתפל' שהיא דבר שפתים, שאתה חסיד מאד ומתפלל כל היום היא העצה והגבורה הצריכ' למלחמ', או אמר זה על הדברים אשר שלח חזקיה לומר אל סנחריב חטאתי שוב מעלי, האם חשבת שהונאת דברים כזאת יהיה לך עצה וגבורה למלחמה? עתה על מי בטחת, ר"ל הבטחון אשר בטחת כאשר מרדת בי על מי היה? כי לא ימלט מהיותו בכח אנושי או בכח אלקי שבטחת באלקיך, (כא) ואם היה הבטחון בכח אנושי ידמה שיהיה על מצרים, כי אין מלך אחר יחשוב לעזור אותך נגד מלך אשור כ"א מצרים שהוא אויבו, ואם עליו בטחת באמת על שקר אתה בוטח, לפי שמצרים הוא כמשענת הקנה הרצוץ שלא יועיל אבל יזיק, וזהו אמרו אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה.