אברבנאל על מלכים ב טו:ג

(ג-ד) וספר הכתוב שעשה עזריה הישר בעיני השם כאמציה אביו, והעם היו מזבחים ומקטרים בבמות לשם השם, ושנגעו השם ית', רוצה לומר שבהשגחת השם יתברך היה מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית, ודרשו חז"ל (הוריות י' ע"א) שהמלכות עמל וטורח רב ועבודה מופלגת למלכים, כאלו הם עבדים לעבדיהם, ולכן כאשר עזריה נצטרע ועזב הנהגת המלכות אל בנו יותם שהוא היה על הבית, כלומר נוהג כבוד הבית וגדולת המלכות והיה שופט את העם, הנה היה עזריה בזה חפשי מאותו עמל וטורח, וזהו בית החפשית. ועוד אמרו (עיין רש"י) שעשה לו בית בבית הקברות, כמו שנאמר (תהלים פ"ח ו') במתים חפשי. ובדברי הימים ספר גבורות עזריהו והמלחמות אשר עשה בנצחון גדול עם פלשתים ועם ערביים, וסדור ביתו וסדור פרשיו וכלי הקרב אשר הכין והבנינים אשר עשה מהמגדלות ודברים אחרים הרבה, ואמר שבחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל ביי' אלקיו ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטורת, ויבאו אחריו הכהנים ויאמרו לו לא לך עוזיהו להקטיר כי לכהנים בני אהרן המקודשים להקטיר, צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מיי' אלקים, ויזעף עוזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית ה' מעל למזבח הקטורת וגומר. הנה התבארה בזה סבת צרעת עזריהו ושהיתה בהשגחה מהשם יתברך, ואחז"ל (עיין רד"ק ועיין רש"י) כי למשה נרמז זה, וזה שאמר במחלוקת קרח (פרשת קרח במדבר י"ז ה') כאשר דבר ה' ביד משה לו, כשנלקה יד משה בצרעת רמז לו כי כל החולק על הכהונה ילקה בצרעת. והנה לא זכר כאן כותב הספר סבת צרעתו מהסבה אשר זכרתי, שכוון לספר לבד הסתעפות המלכים ושנות מלכותם ושאר הדברים בקצור, וסמך על ספר דברי הימים שהיה אצלם אז: