אברבנאל על מלכים ב טו:א

ואחרי שזכר המלכת ירבעם על ישראל זכר המלכת עזריה בן אמציה על יהודה שהיה בשנת עשרים ושבע לירבעם, והמספר הזה קשה מאד, שהרי מלך ירבעם בשנת חמש עשרה לאמציהו, ומלכות אמציהו היה עשרים ותשע שנה, נמצא כי עד שנת ארבע עשרה לירבעם מלך אמציהו, ואיך אמר כאן שבשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריהו? אבל אמתת הענין בפשט הוא, שאין פירוש בשנת כ"ז לירבעם מלך עזריה שבשנת כ"ז להתחלת מלכות ירבעם היה זה, כי אם שהיו כ"ז שנה עתידין לעבור ממלכות ירבעם כאשר מלך עזריה. ובסדר עולם (פרק י"ט) אמרו בשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריה, וכי אפשר לומר כן? והלא ירבעם ועוזיהו מלכו כאחד? אלא שמלך מלכות מנוגעת וכו'. ודעתם זה אין לו על מה שיסמך, לפי שאם היו הכ"ז שנה מימי מלכות עזריה, שהיה חצי זמן מלכותו בנגע הצרעת וחציו בבריאות, היה לו לומר בשנת כ"ז למלכות עצמו מלך מלכות מנוגעת, ולא היה לו ליחסו למלכות ירבעם ולא לתלות נגעתו בירבעם. וגם כן אמרו חז"ל (עיין רד"ק) יותם לא נולד לעוזיהו אלא בימי חלוטו, שהנה בן כ"ה שנה היה במלכו כשמת אביו, הנה שנה אחת היה לו לעוזיהו שנצטרע כשנולד יותם, אם כן שמש מטתו בימי חלוטו, ולמדו מזה שמותר למצורע לשמש מטתו בימי חלוטו, ומה שאמר הכתוב וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים בימי ספורו הוא. הנה אם כן הסכימה דעתם כדעת בעל סדר עולם, שירבעם ועוזיהו מלכו כאחד ולא ידעתי מאין בא להם זה? כי הפסוקים לא יסבלוהו, אם לא שיאמרו שמלך עוזיהו בחיי אמציה אביו ארבע עשרה שנה מה שלא נזכר בכתוב, וכבר הביא ה"ר דוד קמחי נגדם טענות אחרות מהפסוקים ישרים למוצאי דעת יעויינו משם. ולכן היותר מתישב הוא מה שפירשתי כפי פשט הכתובים, שהיו הכ"ז שנה שמנה אותם שלא עברו למלכות ירבעם, ויהיה המנין על העתיד לא על העבר כשאר המנינים. ואחרי שכתבתי זה ראיתי בדברי רש"י בפירוש זה הספר, בפסוק הוא בנה את אילת וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבותיו שכתב וז"ל, אחרי שכב המלך עם אבותיו, אחרי מות אמציה אביו, מכאן אתה למד שמלך בחיי אביו, ומ"מ לא נתנה אילת בידו עד לאחר מות אביו, שאם לא מלך בחיי אביו למה לו לומר אחרי שכב המלך עם אבותיו? וכשאתה מונה ימי הבית על פי שנות המלכים, אם אינך מחסר ט"ו שנים הללו שנמנים לאמציה ולעוזיה, תמצא שעמד ארבע מאות ועשרים וחמש עכ"ל. ומזה נמשך חלוף הדעות בחשבון שני בית ראשון, כמו שכתבתי בהקדמת זה הספר: