אברבנאל על הושע ז:א

ומפני שהרבה הנביא להוכיח את בני ישראל והוא היה מהם נשיא הראובני לכן הוצרך להתפעל מתוכחתו ולומר שלא היה לשנאתו אותם אבל בהפך שהיה חפץ להושיעם ולרפאותם, ולכן היה מגלה עון אפרים ורעות שמרון שפעלו שקר ולא יבושו ממעשיהם כי גנב יבוא ויהיה מזדונו ורשעתו וכחו כל כך שלא יברח אבל יפשוט גדוד והוא צבא אנשים לוחמים בחוץ כי בפרסום בחוץ נגד השמש יעצור כח הגנב ההוא כנגד גדוד אחד לפשט חליצותם ולשלול אותם, וכאלו אמר הנביא שהיה ענינו כרופא העושה מלאכת היד ברפוי המכה שלא יוכל לרפאותה אלא אם יגלה לנקות אותה מהליחה הרעה אשר בתוכה ככה הוא יגלה עונם בתוכחתו כדי שהם ישובו ויתרפאו, וזהו אומרו כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים כלומר שלתכלית הרפואה היה מגלה אותה, ואפשר שהיו כל אלה דברי השם שהיה מוכיח את עמו מפני שהיה חפץ ברפואתו והותרה בזה השאלה הה':