אברבנאל על הושע ו:ד

מה אעשה לך אפרים וגומר. כפי מה שפירשתי ראשונה בכתובים האלה יהיה קשור הכתובים כן, שאחרי שזכר הנביא שיסלק הש"י שכינתו מירושלם עד אשר יאשמו ובקשו פניו ויאמרו כך וכך חזר לתוכחתם באמרו אבל עתה שאתה לא תשחר אל אל ולא תבקש פניו אומר השם מה אעשה לך אפרים וכן מה אעשה לך יהודה רוצה לומר מה הטובה והתרופה אשר אעלה למכתכם כיון שחסדכם היא מעט מזער כענן הבקר או הטל היורד בהשכמה שבחום השמש יפסק והוא אם כן משכים בבקר והולך מיד כן כל טובתכם וצדקתכם אינם מתמידות, אם עשה חזקיהו הישר בעיני השם בא מנשה אחריו שהכעיס לעשות, אם יאשיהו שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו הנה בניו מרו ועצבו את רוח קדשו וכן במלכי ישראל אם יהוא הטיב ראשיתו הלא השחית אחריתו, (ה) על כן חצבתי בנביאים ר"ל מפני רשעת הדורות הוצרכתי לחצוב להם דברי על ידי הנביאים והם לא נזהרו מהם אדרבה שהיו דברי ונבואותי סבת רעתם של ישראל ויהודה כי מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, והוא אומרו הרגתים באמרי פי רוצה לומר שבאמרי פי ונבואותי ששלחתי לומר להם הייתי סיבה להרוג אותם בשלחי אותם בשליחותי כמו זכריה ואוריה שהרגום על דבר ה' אשר היה בפיהם, ואחר שזה כן איך תחשוב שמשפטיך אור יצא ואיך אוכל להצדיק את דינך וכן פירש רש"י ומשפטיך אור יצא בתמיה ומוסב על מה אעשה לך.