אברבנאל על הושע ה:יג

אמנם כאשר ראה אפרים את חליו וכן ראה יהודה את מזורו שהוא מכתו, כי המכה לפי שיזורו אותה נקראת מזור, ועם היותם מרגישים בצרותיהם לא שב עד המכהו ולא בקשו עזר ממני אלא מבשר ודם שהלך אפרים אל אשור והוא הושע בן אלה שהיה לו לעבד וישב וימרד בו, וכן שלח רוצה לומר יהודה הנזכר אל מלך ירב ואמר זה על אחז שנתן שוחד לתגלת פלאסר לעזרו נגד רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו, והנה קראו מלך ירב לפי שהיא עיר בארץ אשור או שהיו לאשור שני השמות ההם, ויותר נראה פירוש יונתן שתרגם ירב מלשון ריב ומלחמה, ויהיה ענינו שלפי ששלח מלך יהודה לתגלת פלאסר שיבא להלחם על רצין מלך ארם כדי שירף ממנו לכן קראו מלך ירב ששלח לאותו המלך להריב עם אויביו כי ירב מלשון ריב כאלו אמר למלך הלוחם, או שקרא סנחריב מלך ירב לפי שהיה לוחם ומריב עם כל העולם, וזכר הנביא שעם היות שהיה מלך אשור או מלך ירב גבור ואיש מלחמה הנה הוא לא יוכל לרפוא לכם בצרתכם ולא יגהה מכם מזור לפי שאני לא אספיק בידו לעשותו, (יד) כי אנכי אהיה כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה רוצה לומר שעם היות שבראשונה קודם שהרגישו בחליים אז הייתי להם כעש וכרקב הנה עתה כיון שאחרי שהרגישו בחליים והוסיפו לחטוא ובקשו עזר אנושי ואותי לא דרשו הנה מפני זה יגדל ענשם וצרתם כי יבואו לגלות החלטי ואהיה כשחל וככפיר שאטרוף ואלך לי, ואח"כ אשא ואין מציל את יהודה והוא כולו רמז לגלותם הנה התבאר שהיה חלוף המשלים כפי הצרות כי בראשונה היו מעט מעט על המלחמות שהיו בארץ כרקב בעצמותיה ואח"כ היתה הרעה מופלגת והגלות החלטי והיה השם י"ת מכה כשחל וככפיר לא כעש וכרקב.