אברבנאל על הושע ה:י

ואמנם אומרו היו שרי יהודה כמסיגי גבול פירושו באמת כדברי רש"י שלא אמר הנביא זה על השגת גבול הנחלות אלא לעניני העוונות והע"ז ששרי יהודה מהרו לאחוז בע"ז כדרכי מלכי ישראל חבריהם כאדם המסיג גבול חבירו ולוקחו לעצמו ולכן אמר עליהם אשפוך כמים עברתי, (יא) ואולי שעל זה אמר גם כן עשוק אפרים רצוץ משפט שהיה עשוק משרי יהודה שהסיגו גבולם בע"ז לפי שאפרים הואיל והתחיל בראשונה להלוך אחרי צו שהיא מצות ירבעם שצוה לעבוד הבעלים ושרי יהודה השיגו גבולם בעשות מלאכתם ובעבוד עבודתם, ואפשר לפרש עוד בזה שלפי שהיה אפשר שיתנצל אפרים ומלכות ישראל באמרם שהם עשו מה שעשו באונס מלכיהם שהכריחום לעבוד העגלים לכן השיב הנביא באמת עשוק אפרים ואנוס ממלכו ועכ"ז הוא רצוץ מהאויבים במשפט וצדק לפי שהוא הואיל ובחר ורצה להלוך אחרי אותה צוואה של ירבעם ונביאי השקר בעבודת הבעלים, וכבר אמר שלמה על כדומה לזה אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלקים (קהלת ח, ב) כלומר שראוי לשמור מצות המלך ודברו אבל בתנאי שלא תהיה כנגד התורה כי אם יהיה דברו לעבור על דת אל תבהל מפניו תלך ואל תעמוד בכל דבר רע, כי עם היות שבאשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה הנה בלי ספק שומר מצוה לא ידע דבר רע וגומר, הנה על זה אמר הנביא כאן כי הואיל והלך אחרי צו רוצה לומר שברצונו ובחירתו הלך אחרי מצות ירבעם לעבוד ע"ז, והמפרשים פירשו עשוק אפרים ביד האומות רצוץ משפט מיוסר ביסורין מפני שהואיל הלך אחרי צו.

ומפני שהעונשים אשר באו על ישראל היו בהדרגה כי בראשונה בהיותם בארץ היו לוחמים בהם האויבים שכיניהם הרעים מעט מעט ואח"כ כשנתמלאה סאתם בא עליהם הגלות בהחלט לכן אמר הנביא (יב) ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה שהוא התולעת האוכל בעץ ובבגד מעט מעט כן היו צרותיהם באותם המלחמות מעט מעט.