אברבנאל על הושע ד:ז

וזכר הנביא שהיה מרשעת הכהנים כל כך שעם היות שרבו כמו רבו כולם היו רעים וחטאים לה' מאד ובכל רבוים לא ימצא אפילו אחד יאמר לה' אני, והוא אומרו כרובם כן חטאו לי רוצה לומר כמו שהיו רבים כך חטאו לי כולם ולכן כבודם שהיה להם במקדש ה' בקלון אמיר אם בישראל שיקלו בכבודם ואם בגלות שילכו. ויש מפרש כרובם כן חטאו לי כמו שהרביתים בעושר ונכסים כן חטאו לי על דרך וישמן ישורון ויבעט (דברים לב, טו) וכן תרגם יונתן, וכן אמרו באלה הדברים רבה (ב, יט) אמר רבי תנחומא כל שהרביתי להם ארצות כן חטאו לי שנאמר כל מזבחותם כגלים על תלמי שדי דבר אחר כל שהרביתי להם עושר חטאו לי שנאמר כספם וזהבם עשו להם עצבים. הנה פירשו הכתוב הזה על הכהנים בלבד אבל פשט הכתוב הוא כמו שפירשתי, (ח) ולכן אמר אחריו חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו שהוא מגיד גנותם של הכהנים שהיו אוכלים החטאות של ישראל ולא היו מורים להם הדרך הטובה והישרה. ואמנם אומרו ואל עונם ישאו נפשו כתב רש"י ואל עונם של ישראל ישא הכהן את נפשו בהיותו מצפה שיבא ממון וקרבנות לכפרה, והרב רבי אברהם בן עזרא פירש ונפש עמי ישא עונם, והרב רבי דוד קמחי פירש אל עון העם ישאו הכהנים כל אחד נפשו ואומרים מתי יחטאו ויביא קרבן חטאת ואשם ונאכלם. ויותר נכון נראה לי לפרש שנפשו חוזר אל העם הנזכר יספר רשעת הכהנים שיאכלו חטאות העם ובעבור זה כשהיו מדברים עמהם היו אומרים להם שכל דבר יחשב להם לעון כדי שירבו בקרבנותיהם להיות להם למאכל והוא אומרו ואל עונם ישא נפשו של עמי שיחסו להם העונות אשר בהם בכהנים עצמם כדי שיביאו קרבנות, והותרה בזה השאלה החמישית.

והנה רש"י כתב שלא יתכן שיאמר הכתוב זה על כהני ה' כי אם על נביאי השקר שהיו נעשים להם כהני במות בקרב השבטים ואוכלים מה שהכהנים ראוים לאכול, אבל זה אינו רחוק אצלי שיאמר על הכהנים מזרע אהרן שהיו בתוך השבטים והיו ברעתם כיוצא בהם כי כבר אמר ירמיה (ירמיה ב, ח) עליהם הכהנים לא אמרו איה ה' לפי שכולם היו רעים וחטאים לה' מאד, גם שהכתוב אמר למעלה מזה וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ועם הכהן מדבר והוא המורה שהיה הכהן זולת הנביא, (ט) ולכן נאמר כאן והיה כעם ככהן רוצה לומר אל יחשבו העם הזה שלהיותם הם מוכיחים את הכהן יפטרו מעונש כי גם הם פשעו בי ולכן כעם ככהן כולם יקבלו ענשם, ופקדתי עליו דרכיו רוצה לומר על הכהן ומעלליו אשיב לו רוצה לומר על העם. (י-יא) והפקידה היא כיון ששמו תכליתם לאכול חטאת עמי לכן יאכלו ולא ישבעו, ולפי שאחרי מאכלם היו מרבים בזנות לכן הזנו ולא יפרוצו כי לא תהיה אכילתם לברכה וזנותם לא יהיה פורץ לרוב כי ימותו מן הבטן או בהיותם קטנים כמו שאמר אשכח בניך גם אני, ויפרוצו הוא מלשון ויפרץ האיש (בראשית ל, מג) שכל דבר יוצא מן הגבול יאמר בו לשון פרץ ולכן נאמר למעלה ונאוף פרצו שפרצו גדר הניאוף להרבותו שלא בדרך הראוי, ואמר כאן הזנו ולא יפרוצו שזנו בעצמם גם הזנו את אחרים ועל כל זה לא יפרוצו ולא ירבו, ונתן הסבה בזה באומרו כי את ה' עזבו לשמור זנות יין ותירוש יקח לב רוצה לומר הנה תשיגם הקללה הזאת לפי שאת ה' עזבו ודרך תורתו השליכו אחרי גום וכל זה כדי לשמור זנות יין ותירוש שהוא רוצה לומר זנות הנשים ושכרות היין הישן והתירוש שהוא החדש, וכל אחד מהם רוצה לומר זנות ושכרות יקח לב, ויהיה אם כן מלת לשמור סמוכה עם מה שאחריה זנות יין ותירוש וגומר וכן פירשו הגאון רב סעדיה, וכבר כתב הראב"ע שאין להפלא מאשר אמר יקח לב על הזנות והיין והתירוש שהם רבים כי כן כתוב שמש ירח עמד זבולה (חבקוק ג, יא), וענין יקח לב שהזנות או השכרות יקח לב הכהן ויטריד שכלו כאלו ישאר בלא לב להבין ולהורות את העם, ורש"י פירש יקח לבם מאחרי, וכל זה שאמר ואכלו ולא ישבעו זנות ויין ותירוש כפי סגנון הפרשה על הכהנים שזכר ידבר: