אברבנאל על הושע ב:יח

והיה ביום ההוא נאם ה' תקראי אישי עד והיה ביום ההוא אענה נאם ה' אענה את השמים: ייעד הנביא שאחרי שובם מהגלות ימול השם את לבבם הערל ולא ישובו לכסלה, ומפני שבהתרחק האומה מהשם יתברך אמר עליה כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה יעד עתה שבזמן גאולתה ותשועתה תאמר האומה שהיא אשת השם מקודשת אליו ושהוא אישה ומנהיגה לא שר ולא כוכב כי תהיה דבקה בו כדבקות האשה לאישה וכל כך תתרחק מעבודת הבעלים שאף לש"י לא תקרא בעלי כדי שלא ישמע שם הבעל על פיה כי תהיה תשובתה שלמה בעזיבת החטא בהחלט והוא אומרו ולא תקראי לי עוד בעלי, (יט) והסירותי את שמות הבעלים מפיה ועם היות התשובה בבחירת האדם ורצונו הנה אמר והסירותי את שמות הבעלים מפיה על דרך ומל ה' אלקיך את לבבך (דברים ל, ו) כי כאשר ישוב החוטא מחטאו ה' יורנו ויעזרהו לשוב אליו כמו שנאמר (שבת קד, א) הבא ליטהר מסייעין אותו, ומאשר אמר הכתוב עוד ולא יזכרו עוד בשמם פירש הרב סעדיה גאון שהיו הייעודים שנים, האחד בערך ישראל ועליו אמר והסירותי את שמות הבעלים מפיה, והשנית בערך אומות העולם כולם שלא יעבדו עבודה זה עוד ועליו אמר ולא יזכרו עוד בשמם רוצה לומר ששמות הבעלים לא יזכרו עוד בשמם משום אדם בעולם וכמו שאמר צפניה (צפניה ג, ט) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד:

האמנם רואה אני בפסוקים האלה זרות רב, והוא שבתחלה דבר לנוכח וכנגד נקבה יחידה כמו שאמר תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי, אחר כך ידבר לנסתרת יחידה באומרו והסירותי את שמות הבעלים מפיה אחר כך ידבר לרבים זכרים נסתרים באומרו וכרתי להם ברית וגומר והשכבתים לבטח, אחר כך חזר לדבר לנוכח לנקבה יחידה כבראשונה וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי וגומר וידעת כי אני ה', וראוי לתת טעם לזה כפי היכולת. ולכן נראה לפרש שבראשונה ייעד שבזמן הגאולה העתידה האומה בכלל תקרא לשם יתברך אישי ולא תקרא עוד בעלי כי תכסה כלמה פניה מלזכור שם הבעלים אף עליו י"ת מפני שתוף השם מהבעל של ע"ז אשר עבדה ואמר הש"י שיקבל תשובתה ויסייעה בה והוא אומרו והסירותי את שמות הבעלים מפיה באופן שלא יזכרו אותם הבעלים בשמם והענין שלא יוסיפו עוד לחטוא בעבודתם. ולפי שהבעלים היו רמז כמו שפירשתי לשמש ולירח ולכוכבים ביאר הש"י שאותם השרים העליונים לא תהיה הנהגתם והשפעתם על האומה עוד כי היא תהיה מושגחת מההשגחה האלקית הפרטית ולא תהיה הנהגתה כי היא תהיה מושגחת מההשגחה האלוקית הפרטית ולא תהיה הנהגתה כפי מערכת הכוכבים. ואמנם ההוראות העליונות בזמן ההוא יהיו על הב"ח לא על בני אדם שכולם יהיו מיוחדים להנהגת ההשגחה האלקית וכמאמר הנביא על אותו זמן (זכריה יד, ט) והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, ואמר במקום אחר רומז לזה גם כן אלקי כל הארץ יקרא (ישעיה נד, ה) שהוא כולו רמז על שבזמן ההוא כל עניני בני אדם יהיו כפי ההשגחה האלקית ולא על פי המערכה, ועל זה אמר כאן הושע הנביא (כ) וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וגומר שמלת להם חוזרת לבעלים אשר זכר, והענין שיגביל הקדוש ברוך הוא הנהגתה והוא הברית אשר זכר על חית השדה ושאר הב"ח לא על מין האדם, ומפני זה אמר וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ כלומר שמאדים וכן שאר הכוכבים לא יורו עוד על הארץ מלחמה ומכת חרב והרג ואבדן כי הוא י"ת בהשגחתו יבטלם. ואמנם אומרו עוד והשכבתים לבטח אפשר לפרשו על הב"ח אשר זכר שלא ירעו ולא ישחיתו אלו לאלו וכמאמר ישעיהו (ישעיה יא, ו) וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ וגומר כי לא בלבד יהיה השלום בארץ בין בני אדם כי גם בין הב"ח יהיה. ואפשר לפרש והשכבתים לבטח על האומות כמאמר הנביא (שם ב, ד) ולא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה ולכן אחרי שאמר וקשת וחרב ומלחמה אשבית מן הארץ שהוא רמז לכלל האומות בארצותם לגויהם אמר כנגדם והשכבתים לבטח.