אברבנאל על הושע יג:ט

ואמנם אומרו שחתך ישראל כי בי בעזרך ענינו ישראל אתה שחת וחבלת עצמך כי בי היה עזרך תמיד, ואין ספק שבא בזה ב' בתי השמוש כאחד היה לו לומר כי בי עזרך אבל הוא מקרא קצר כאלו אמר כי בי הכח והגבורה בעזרך, (י) ואתה שאלת מלך באמרך ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו ועתה הגידה נא לנו איה מלכך איפה ויושיעך בכל עריך ויהיה לפי זה אהי הפוך כמו איה וכן תרגמו יונתן, ואומרו ושופטיך הוא כאלו אמר ואיה איפה שפטיך אשר אתה אמרת תנה לי מלך ושרים ועתה מה יועילו נגד האויבים, (יא) ואם תאמר למה נתתי לך מלך הנה נתתי אותו למלאת שאלתך אבל לא ברצוני וזהו אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי כלומר כמו שהיתה נתינתו באף כן היתה מיתתו באף וזהו בעברתי, ורמז בזה אם לשאול שהוא היה המלך הראשון ששאלו ישראל ונתנו השם להם על אפו ועל חמתו כמו שאמר לשמואל (שמואל א' ח, ז) כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם, וכן אומרו לקחתיו בעברתי שמת במלחמות פלשתים בקצרות שנים, ואם שנפרשהו על ירבעם שהשבטים בחרו בו ונתנו הקב"ה לפי שחרה אפו על שלמה ואחר שחטא בעגלים לקח אותו בעברתו והחריב ביתו, ומצאתי לרבינו נסים בדרשותיו שפירש הפסוק הזה באופן אחר והוא שמה ששחת לישראל הוא חשבם שהשם יתברך יהיה בעזרם תמיד לפי שהוציאם ממצרים ותמיד ימחל על עונותיהם ושזהו אומרו שחתך ישראל שחת לך המחשבה הזאת שתמיד הייתי אני בעזרך והוא באמת פירוש נכון: