אברבנאל על הושע יג:ו

כמרעיתם וישבעו וגו'. ימשוך הנביא תוכחתו ויאמר הנה העם הזה לא בעטו בי כי אם ברבות הטובה שהרביתי להם כי כאשר הבאתי אותם אל מרעה הטוב כדי שישבעו והיא הטובה ורחבה המה שבעו וירם לבם וישכחוני וכמו שניבא על זה אדוננו משה וישמן ישורון ויבעט (דברים לב, טו), (ז) ומפני זה גם אני זנחתים ונתתים ביד העמים ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור כי כמו שהשחל והנמר בדרך מביט וצופה להרוג ולאבד כן אני אהיה לישראל, והנה כל אשור שבמקרא דגש וזה רפא שאינו שם מקום ולא מלכות אבל הוא מלשון אשורנו ולא קרוב (במדבר כד, יז) כלומר אשור ואביט על דרכם כמו שחל וכנמר להרגם, (ח) וכן אפגשם כדוב שכול והוא הדוב אשר הרגו בניו והוא שכול ומר נפש אם ימצא אדם או בהמה יהרגם מהרה כן אעשה אני להם, ואקרע סגור וטפשות לבם וכל זה על הגלות אמר בידי אויביו, ואמר שמלבד זה הנה עוד בהיותם בארצם ישלח בהם את הדבר ויאכלם וגם ישסה בהם חית השדה, ועל זה אמר ואוכלם כלביא שהוא רמז אל הדבר שיבא בהם שם רוצה לומר בארצם קודם הגלות, ועוד שחית השדה תבקעם, הרי כאן שלשת שפטיו הרעים גלות דבר וחיה רעה.