אברבנאל על הושע יב:ט

ואמר שהיה מעזות בני אפרים ורשעתו שעם היותו גזלן ואוהב הגזלנים הנה הוא אומר אך עשרתי שמצאתי און שהוא הון לי והעושר היה נחלתו בארץ ורוב תבואותיו והכסף והזהב אשר עמהם, ואפשר לפרש און מגזרת כח כמו מרב אונים ואמיץ כח (ישעיה מ, כו) יאמר אך עשרתי אך היה בכחי ועוצם ידי, ובכל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא כי תמיד היו קניני ועושרי בצדק ומשפט ומישרים ובזה מהפשע רב שבהיות הרגלו בכחש ובמרמה ועשרו ונחלתו מידי השי"ת היה מיחס אותו לכחו ואומר בעזות פנים שלא ימצאו לו עון עם היות שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כל שכן אפרים שהרבו לחטוא מכל השבטים ואוהב את העושקים, וכפי יונתן יהיה מאמר כל יגיעי וגומר מהנביא משיב על מה שאמרו עשרתי מצאתי און לי ואומר אליהם באמת כל יגיעי וכל ממוני לא יספיקו לי לעון אחד אשר חטא ואיך תתפארו בעושרכם בהיותכם רעים וחטאים לה'.

ומפני שיחסו העושר לכחם ולא לשי"ת שנתנו להם ואמר שלא היה בהם עון לכן השיבם על ראשון ראשון אם לענין העושר ונחלת הארץ אמר (י) ואנכי ה' אלקיך מארץ מצרים כלומר לא העשרת ולא מצאת הון לעצמך ולא מכחך אבל אנכי נתתיו לך ומארץ מצרים ומבזת הים הבאת אותו, אבל כיון שאתה כפוי טובה אני אסיר את כל העושר ההוא מידך ותלך בגלות ערום ויחף בדרך רחוקה ועל זה אמר עוד אושיבך באהלים רוצה לומר בגלות אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים, ואם תאמר מתי יהיה זה הנה יהיה כימי מועד והכ"ף בכאן היא כ"ף הזמן כמו ויהי כמשיב ידו (בראשית לח, כט) רוצה לומר כימי המועד אשר גזרתי וקצבתי להענישך תלך באהלים.