אברבנאל על הושע יב:ח

כנען בידו מאזני מרמה וגומר. קישור כתובים האלה קשה מאד כי אם התחיל להוכיח את אפרים על מאזני מרמה שבידו בהתפארו בעושר וצדקות נפשו מה ענין לזה ואנכי השם אלקיך מארץ מצרים, ואם היה לזכור חסדו שהוציאם משם במסות באותות ובמופתים כדברי המפרשים למה לא אמר אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ומה ענין עוד אושיבך באהלים אחר זה אם הוא ייעוד טוב שיעמיד מהם חכמים כדברי רש"י או שיגאלם שנית מהגלות כדברי שאר המפרשים, וכן אומרו ודברתי על הנביאים יראה שאין ענין לו כי אם רצה לומר שלחתי לכם נביאים ולא שמעתם הנה העיקר חסר מן הספר, גם אומרו אחרי ספור חרבן גלעד וגלגל ויברח יעקב שדה ארם ובנביא העלה ה' הם באמת דברים שאין להם סמיכות זה לזה, ואם בא לספר החסדים שעשה עם יעקב ועם ישראל ביציאת מצרים הנה נכנס שלא במקומו. והמפרשים פירשו הכתובים אבל לא נתנו בהם קשור מספיק.

והנראה לי בפירושם הוא שכאשר צוה הנביא לישראל חסד ומשפט שמור וקוה אל אלקיך תמיד אמר שאפרים לא היה כן כאלו לא מבני ישראל הוא אבל הוא ככנען בן חם הפושע או כסוחר רמאי שנקרא גם כן כנען שנאמר ולא יהיה כנעני עוד בבית השם (זכריה יד, כג), ולכן אמר הנה אתה ככנען או כמו הסוחר הרמאי שבידו מאזני מרמה לעשוק אהב וחפץ תמיד שונא החסד והמשפט. ואפשר עוד לפרש שגזרת הכתוב היא כולה במלות לעשוק אהב וענינו תראה מרשעת אפרים שהאיש הכנעני אשר בידו מאזני מרמה שהיה ראוי לשונאו להיותו כנען אויבו ומרמה בני אדם הנה אפרים מפני שזה עושק וגוזל הוא אוהב אותו, וזהו אומרו לעשוק אהב שלמ"ד לעשות הוא למ"ד בעבור כאלו יאמר בעבור שהוא עושק אוהב אותו ואהב הוא חוזר לאפרים אשר זכר.