אברבנאל על חגי א:ז

והנה אמר פעם שנית כה אמר ה' צבאות שימו לבבכם על דרכיכם לפי שבתחלת הנבואה הזו צוה להם שימו לבבכם על דרכיכם שיעיינו במארה הדבקה בכל מעשה ידיהם ואחרי שאמר להם זה צוה אותם שישימו לבבם על דרכיהם לתקנם, (ח) והוא בשיעלו ההרה ויביאו עצים ויבנו את הבית, ויעדם שאף שיהיה הבית קטן ומבלי עושר ירצה השם בו ויכבד שם כי אין הכבוד תלוי תמיד בעושר כי אם בכוונה הרצויה מהעובד הטוב האמתי.

וחכמים זכרונם לברכה דרשו בעבור הה"א שחסרה במלת ואכבד שהוא לרמוז לחמשה דברים שהיו במקדש ראשון ולא היו במקדש שני כדאיתא במסכת יומא (כא, ב) ארון אורים ותומים אש מן השמים שכינה ורוח הקדש כי הנה הארון גנזו יאשיהו או ירמיהו הנביא והאורים ותומים חסרו לפי שעם היות שם שמונה בגדים הנה לא היו שואלים באורים ותומים אשר בחשן לפי שהם לא היו משיבים וכמו שכתב הרב הגדול המימוני בספר עבודה, ואמנם האש הן אמת שיוסף בן גוריון כתב שבזמן בית שני מצאו האש שהיה גנוז תחת הארץ והיה כשמן אבל אין זה סותר לדבריהם זכרונם לברכה, הנה עם היות שהיה שם מאותו אש שהיה על המזבח בזמן בית ראשון שנגנז היה מהראוי בבנין הבית שתרד אש מן השמים לעיני כל העם בחנוכת המזבח, כי הנה בבית אשר עשה שלמה עם היות שהיה אש על מזבח העולה אשר עשה משה לא נמנע מלרדת אש מן השמים בחנוכת המזבח ההוא אשר עשה שלמה כי זה קדוש עליון למזבח וכן היה ראוי שתרד אש בבית שני בחנוכת המזבח אשר עשו שם, ומאשר לא ירד שמה אש מן השמים צדקו דברי חכמים ז"ל באמרם שחסרה האש כלומר האש היורדת מן השמים לעיני כל העם ושמו במקומו אותו אש שמצאו גנוז כדברי יוסיפון. ושכינה היא ענן הכבוד אשר מלא את המשכן כשהוקם ואשר מלא קדש הקדשים כשהביא שם שלמה את הארון. ורוח הקדש יהיה כפי דעת הרב המורה אותו הכח האלהי שנלוה אל דוד ואל שלמה לדבר דברי שירות ותשבחות ודברי חכמה עליונה, וכפי דעת המקובלים הוא מין ממיני הנבואה כי הנה הדברים האלה כולם לא היו בבית שני, אך אמנם ראוי לדעת שלא לבד אלה הדברים חסרו שמה כי גם המנורה והשלחן וכל כלי המשכן ויריעותיו וקרשיו ושאר הדברים שעשה משה במדבר וצנצנת המן ומקלו של אהרן ושמן המשחה כולם נגנזו ולא שבו בבית שני והיתה בהם קדושה נפלאה, והיה זה לפי שכלי המשכן אשר עשה משה לישראל לא היה ראוי שישתמשו בהן בהיותם בגלות כי אם בהיות ישראל כולם על אדמתם ולכן בהיות השבטים רובם בגלות שלא שבו בפקידה לא היה ראוי שאותם המעטים ששבו ישתמשו בהם, וכן שמן המשחה המיוחד למלכי בית דוד נגנז עד שוב המלוכה לביתו. סוף דבר שהיו עניני הבית השני ענינים אנושיים ועניני הבית הראשון אלהיים, האמנם חכמים ז"ל זכרו אותם החמשה בלבד להיותם כוללים ומהכרח האומה ולהיותם יסודות לכל קדושת הבית ואלהותו. ואמר הנביא שאם לא יעשו כן לעלות ההר ולהביא עצים ולבנות הבית הזה תמיד יהיו לאחור ולא לפנים, (ט) ולכן אמר כנגד הזמן העתיד פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו רוצה לומר אשרפהו בהבל פי והוא מלשון נופח באש פחם, ואם תאמרו יען מה הנה השם משיבם יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו.