אברבנאל על חבקוק ג:יא

וזכר גם כן הנס שנעשה ליהושע בגבעון בהלחמו עם המלכים ועל זה אמר שמש ירח עמד זבולה ר"ל שעמד השמש בחצי השמים וירח עמד כדי שלאור חציך יהלכו רוצה לומר יהושע ועמו באותה מלחמה ולנוגה ברק חניתך שהוא רמז אל אבני הברד שהשליך הקדוש ברוך הוא באותה מלחמה על האויבים, (יב) ובזה האופן בזעם תצעד ארץ כלומר בזעמך ובאפך כבשת ארץ העממים וירשת אותם. (יג-יד) ואומרו יצאת לישע עמך וגו' נקבת במטיו וגו' דרכת בים סוסיך וגו' פרש"י משיחך שאול ודוד ערות יסוד חומות אויביהם נקבת במטיו סנחריב וסיעתו שהם סוערים כרוח סערה להפיציני ואתה נקבת ראשי גייסותיו במטיו שהיה בא לרדות בהם. והרד"ק פירש כל זה עבר במקום עתיד:

ונראה לי לפרשם כמשמעם והענין שהוציא הנביא כלל מכל תפלתו כאלו אמר כמו שיצאת ועשית תשועה ופורקן ביציאת מצרים כן תצא לעתיד לבא לישע עמך ולהחריב אויביך וזהו יצאת לישע עמך כלומר הנה התבאר מכל מה שאמרתי שיצאת לישע עמך שהוא ישראל ולישע את משיחך שהוא משה ובעבורם מחצת כל ראש מבית רשע שהוא פרעה ערות יסוד עד צואר סלה כלומר גלית יסודו מן הראש ועד הצואר שהוא יסוד הגוף, ונקבת במטיו ראש פרזיו רוצה לומר במטות פרעה שצוה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו באותה מדה נדון הוא וכל עמו בים, כי במטיו ר"ל באותו שבט הרשע אשר הכה בהם את ישראל נקבת את ראש פרזיו שהם ראשי עריו וטירותיו שהם רודפים אחריו ויסערו להפיצני באומרם ארדף אשיג אחלק שלל והיה בזה עליצותם כמו לאכול עני במסתר ר"ל כמו כשהיו אוכלים את ישראל העני בהיותו במצרים נסתר ביניהם.