אברבנאל על יחזקאל ט:ח

וסיפר הנביא שהיה בהכותם לא היה אדם שלא היה חייב בהכא' אלא הוא, וזה מורה שלא נעשה התו בשום אדם ולכן סיפר שנפל על פניו וצעק אהה ה' אלקים המשחית אתה את כל שארית ישראל כלומר כיון שצוית שלא ינצל מי שלא יהיה לו תו על מצחו ולא נכתבה התו במצח שום אדם בירושלם אם כן בהכרח תשחית את כל שארית ישראל כי לא נשאר מכל י"ב שבטים כי אם ירושלם ובני יהודה ובשפכך את חמתך על ירושלם תשחית את כל שארית ישראל, (ט) והנה השיבו השם אל תתמה מזה כי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד, ואמרו בית ישראל הוא כנגד אנשי ירושלם ושאר ערי יהודה והוא אשר דברתי אליך שבדברי הנביא הזה נקרא מלכות יהודה בית ישראל, וסיפר מגודל עונם שמלאה הארץ דמים שהיו הורגים אלו לאלו ולארץ לא תכופר מן הדם אשר שופך בה, והעיר מלאה מוטה רוצה לומר וגם העיר ירושלם שהיתה מלאתי משפט היא עתה מלאה מוטה רוצה לומר דין מעוות ומעוקל והוא החמס, והיה כל זה לפי שאמרו עזב ה' את הארץ אין ה' רואה רוצה לומר שלא היה יודע ומשגיח בעניני העולם השפל, (י) וגם אני לא תחוס עיני ולא אחמול רוצה לומר אם אמרו שאין אני רואה ושעזבתי את הארץ לא אחוס ולא אחמול עליהם כי החמלה והחנינה תמשך אחר ההשגחה ומי שאינו רואה לא יחוס ולא יחמול, (יא) וראה הנביא כאילו בהשלים השם תשובתו אליו בא האיש לבוש הבדים והשיב דבר לאדניו לאמר עשיתי כאשר צויתני, והנה כפי הדרך הראשון מהפירוש שהיה האיש לבוש הבדים רמז לדין והמשפט שצוה השם שיכנס בדבר הזה יהיה תשובתו עשיתי כאשר צויתני להבחין בין צדיק לרשע שכל המוכים נמקו בעונם, וכפי הדרך השני שהוא היה רמז למלך יאשיהו החסיד יהיה ענין והתוית תו שזכותו יסייע להצלת הצדיקים אם מעט ואם הרבה שיהיו, ולהשלמת המשל וייפויו היה ענין התשובה עשיתי כאשר צויתני, והותרה בזה השאלה השלישית: