אברבנאל על יחזקאל ז:ד

ועם היות שאני רחום וחנון דע לך שלא אחוס עיני עליך ולא אחמול לפי שדרכיך עליך אתן רוצה לומר שיבא העונש כפי החטאים באופן שתועבותיך בתוכך תהיינה כלומ' שלא תוכל לעבוד אלקיך בפרסום כאשר עשית עד כה, אבל יהיו תועבותיך ואמונותיך הכוזבות בתוכך ובלבך ועם כל זה תדעו שאני השם כיום שדברתי ועשיתי, (ה) ואין לך שתאמר על מה עשה השם ככה לארץ הזאת כי הנה כמו שבמעשיך רעה אחת רעה הנה באה ר"ל שבא רעה אחת אחר רעה אחרת גלוי עריות אחר ע"ז שפיכות דמים אחר גלוי עריות, (ו) כן קץ בא הקץ כי היה בענין הקץ כמו שהיה בענין הרעות והפשעים. ויונתן תרגם רעה אחת רעה בישתא בתר בישתא שפירש הרעה לא על עון ישראל אלא על הרעה והחרבן שיבא עליהם שנמשך אחריה הקץ ואמר הקיץ אליך הנה באה (ז) באה הצפירה וגומ' להגיד שאין הקץ הזה מצד המערכה והטבע הכולל בכל הארץ אבל הקיץ אליך שהוא מלשון קץ כלומר אליך בא הקיץ לא לאחר וכן באה הצפיר' ואמרו המפרשים שהוא הבקר כאלו אמר עלה השחר של יום הרעה להכות אותם. ויותר נכון לפרשו מענין הסבוב וכן הביאוהו המדקדקים, יאמר ששלוחי ההשגחה אשר באו על הכנענים לשחתם הם באו בסבובם על ישראל שהיה יושב הארץ וכאילו אמר הסבוב ההוא שבא ראשונה על הכנענים יושבי הארץ בא עתה על ישראל שהם יושבים בה, ויהיה צפירה מלשון ויצפר מהר הגלעד (שופטים ז, ג), ובכלל אמר בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים רוצה לומר קרוב היום שתהיה בו המהומה, ואומרו ולא הד הרים פירשו המפרשי' הד לשון קריא' כמו הידד הידד, והענין שהמהומה ההיא לא תהיה כמו קריאת הד בהרים והוא כשאדם נותן קולו בין ההרים שישיבהו הקול וידמה שיוצא הקול מבין ההרים ואינו קול אחר אבל זה קול המהומה יהיה קול אמתי ולא דמיון קול. ואינו נכון בעיני כי לא נזכר כאן קול לא אמתי ולא בלתי אמתי, וגם הד אינו הידד ואינו שם לקול. ולי נרא' שהד הוא לשון הוד ולפי שהנבואה הזאת בא על הרי ישראל לכן אמר בא העת קרוב היום שיהיה בו מהומה ולא הד הרים רוצה לומר ולא יהיה הוד והדר בהרים כי שם תהיה ההריגה והמהומה כמו שזכר.