אברבנאל על יחזקאל מו:יט

ויביאני במבוא אשר על כתף השער וגו' עד כה אמר ה' אלקים גה גבול אשר תתנחלו את הארץ: אחרי שזכר הנביא שראה בנבואתו הקרבנות שעתידין ישראל להקריב לעתיד בימי המלואים וחנוכת המזבח, זכר שהראהו ג"כ המקומות שהיו שם מבשלים הכהנים את האשם ואת החטאת ואשר יאפו שם את המנחה וזהו ויביאני במבוא אשר על כתף השער וכבר כתבתי למעלה כי מה שאחרי השער יקרא כתף, והענין שהביאו דרך האמה שבזוית בית החליפות שנכנסין בו לבית הלשכות שבצפון ותאי ההיכל, ואמר אל הלשכות הקדש בה"א הידיעה כמו הממלכות הארץ (ירמיה כה, כו), ואומרו אל הכהנים ר"ל שהיו לשכות הקדש ההם לכהנים כמ"ש למעלה אשר יאכלו שם הכהנים, ולפי שהיו פתחי הלשכות ההם לצפון אמר הפונות צפונה, וזכר שראה שם מקום בירכתים ימה כתרגום בסופיהון מערבאה כמו ולירכתי המשכן ימה (שמות כו, כב) שר"ל בפאת המערב, (כ) ושאמר לו האיש הדובר בו זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת שהיה בשרם נאכל לכהנים, וכן אשר יאפו את המנחה שגם היא נקראת קדש קדשים, והיה אותו מקום מיוחד לזה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה ר"ל כדי שלא יוציאו אל החצר החיצונה שהיא עזרת ישראל הבשר והמנחה לפי שאם היו מוציאים אותם שם יחשב שגם בני ישראל היו מותרין באותו בשר וז"ש לקדש את העם.