אברבנאל על יחזקאל מה:כה

ולפי שימי המלואים לעתיד לבוא יתחילו מיום ראש חדש ניסן עד אחד ועשרים ימים לחדש תשרי והיה שבחדש ההוא נצב לריב ה' ועומד לדין עמים במלחמות האומות ודין גוג ומגוג לכן זכר הנביא הקרבנות שיעשו מהמלואים בשבעת ימי חג הסוכות והוא אומרו בז' בט"ו יום לחדש שהוא חדש תשרי השביעי לחדשים בחג שהוא חג הסוכות יעשה כאלה ז' ימים רוצה לומר שבכל אחד מימי החג יעשו הקרבנות כאשר צוה שיעשו בז' ימי הפסח, ולא היה זה חדוש בקרבנות המועד כמו שחשב הרב רבי דוד קמחי אבל היו מכלל המלואים שיתמידו כל אותו זמן מתחילת ניסן עד כ"א לתשרי ולכן אמר כאן כחטאת כעולה כמנחה וכשמן והותרה בזה השאלה הב':

ולכן לא אמר הנביא בכל הקרבנות האלה שזכר ככתוב בתורת משה מפני שלא היה זה מהקרבנות שצותה תורה במועדי ה' כי היתה הנבואה הזאת להוראת שעה לאותם ימי המלואים ואחר השלמתם לא נעשו עוד, כי כן תמצא שנזכרו בספר עזרא שמיום אחד לחדש השביעי החלו להעלות עולות המלואים ונכללו בימי המלואים ההם חג הסכות ולא נזכר שם דבר משמיני חג עצרת, אבל אחרי שזכר ויעשו את חג הסכות וגומר אמר ואחרי כן עולת תמיד ולחדשים ולכל מועדי ה' וגומר לפי שהעולות הראשונות היו מהמלואים ואחר כך הקריבו כפי מצות התורה בלבד ולזה הוציא חג הסכות ולא כללו עם שאר מועדי ה' כמו שכלל שמיני חג עצרת לפי שעד סוף שבעת ימי חג הסכות היו מלואיהם בלבד, ולא תחשוב שנכלל שמה שמיני חג עצרת עם חג הסכות כי הנה כתוב אחר כך שעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות ושם נאמר ויעשו את החג שבעת ימים וביום השמיני עצרת כמשפט כן הענין בדברי יחזקאל שזכר ימי המלואים ומה שיעשה בהם בלבד: