אברבנאל על יחזקאל מא:כב

ואחר שזכר ענין המנורה זכר מזבח הקטורת ועליו וכנגדו אמר המזבח עץ שלא אמר זה על מזבח העולה אלא על מזבח הקטורת שהיה בהיכל כמ"ש (שמות ל, א) ועשית מזבח מקטר קטורת עצי שטים תעשה אותו, וכבר הודעתיך שלא הראה ליחזקאל הנביא דבר מהעושר ולא כסף ולא זהב אלא מהקדושה העתידה ולכן אמר כאן המזבח עץ, ואמר שראהו גבוה שלש אמות להיותו מורה על האל ית' שהוא על ג' העולמות, וראה ארכו שתים אמות כנגד עולם השפל ועולם האמצעי שבזכות המזבח השמים יתנו טלם והארץ תתן יבולה, וראה כל כליו עץ ר"ל מקצעותיו שהם רגליו ואורכו שהוא גגו גוף השולחן וקירותיו שהוא מסגרתו שהכל היה העץ, והמלה משותפת מלשון עצה וידיעה כלומר התיעץ ממה שיורה זה. ואחרי שזכר המנורה ומזבח הקטרת זכר השולחן ועליו אמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' ר"ל לא תחשוב שהכרובים המצויירים בקירות ההיכל אוכלין ונהנין על השולחן הזה כי אין הדבר הזה כן אבל זה השולחן אשר לפני ה', ומורה ורומז שהעושר והכבוד והטובות הגשמיות בעולם הזה הם מאתו יתברך כמו שאמר (דברי הימים א' כט, יב) והעושר והכבוד מלפניך, ולכך אמר יתברך בצווי השולחן ולחם הפנים לחם פנים לפני תמיד (שמות כה, ל) שנקרא לחם פנים לפי שפני ה' והשגחתו חלקם בעולם הזה לאשר ישר בעיניו, וזה ענין אומרו זה השולחן אשר לפני ה' כי ידו משביע לכל חי רצון, והיה המנורה רמז לכללות החכמות והידיעות האנושיות ולכן היו בה שבעה קנים כמספר החכמות המגיעות בחקירה ועיון, והיה מזבח הקטרת רמז להשארות הנפש העולה היא למעלה ולכן נאמר בה בסוף סדר תצוה (שם ל, י) וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם קדש קדשים הוא לה', ולא קרא השולחן והמנורה קדש קדשים כי אם מזבח הקטרת להוראתה על תענוג הנפש העולה למעלה והשארותה אחר המות. הנה אם כן לא בא הכתוב הזה לבאר מדות מזבח העולה ולא שהיה של עץ אלא להודיע שהדבק באל יתברך ובתורתו יהגה יומם ולילה יאכל מפרי השגחתו בטובות המגיעות לגופו ובחכמות המגיעות לנפשו כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה בעולם הזה ובאחרית החלד תהיה נפשו צרורה בצרור החיים את ה', ולכן היו השולחן המנורה ומזבח הקטרת בהיכל הקודש סמוך לקדש הקדשים להודיע שבשכר התורה והלוחות שהיו בקדש הקדשים יזכה האדם לשלשת המתנות האלהיות האלה אחד לגופו בעולם הזה ואחת לנפשו בעולם הזה ואחרת לנפשו בעולם הבא. וכבר יורה על אמתת הפירוש הזה שראה כל זה בהיכל ממה שכתוב אחריו ושתים דלתות להיכל ולקדש כי זה יורה שכל מה שראה עד הנה ראה בהיכל לא חוץ ממנו והותרו בזה השאלה השלישית וגם השאלה הרביעית אשר זכרתי בשאלות.

ורש"י פירש במשנת אבות פרק ג' (מ"ג ד"ה וידבר אלי) ששלש אמות שנזכרו כאן במזבח הם שלש אמות אם למקרא אם למשנה אם לכתובים ושבמקום שנאמרו ונזכרו אותם השלש אמות הוא השולחן אשר לפני השם, וזהו שאמר ר' שמעון באותה משנה אבל שלשה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו משלחנו של מקום שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה', ולפי דעתו תהיה כוונת הכתוב הזה שהקריאה בתורה בנביאים ובכתובים הם שלש אמות של מזבח ויהיה לפי דעתו ג"כ עץ מלשון עצה וידיעה כמו שזכרתי, וכמו שזכר הרב המורה (ח"ג פכ"ב) על איש היה בארץ עוץ (איוב א, א) ויהיה אומרו ואורכו שתים רמז לתורה שבכתב ותורה שבעל פה, ומקצעותיו עץ רמז לגדרי' ולסייגים שכל זה עץ ועצה תוריית, ואשר ישים התעסקותו במזבח הזה דבר לנביא האיש הדובר בו שהוא השולחן אשר לפני ה' וכאילו הקורא בתורה אוכל משולחנו של מקום זהו פירוש הרב והמשכו אחר דעת המדרש, ואשר פירשתי אני יותר נכון כפי הפשט.