אברבנאל על יחזקאל מא:כ

ומה שאמר עד מעל הפתח זהו בכותל מזרחי שהיה בו הפתח ובפתח לא היו ציורים במזוזות ובמשקוף ולכן אמר שהיו למעלה מן הפתח, ואומרו וקיר ההיכל פירשו בו שהיו אותם הציורים בקיר ההיכל ויהיה לפי זה אומרו אל כל הבית סביב סביב על בית קדש הקדשים, ואמנם אומרו וקיר ההיכל ובהיכל אשר בו שלחן ומנורה ומזבח הזהב, ורש"י פירש וקיר ההיכל נמשך (כא) עם מה שאחריו שאמר ההיכל מזוזת רבעה רוצה לומר שכן היה לקיר ההיכל מזוזות רבעה רוצה לומר מזוזות רבועות משני צדדין כי יש שיעשו המזוזות עגולות, ואמר מזוזת דרך כלל על שתי המזוזות והיא כמו מזוזה והתי"ו במקום ה"א כמו אל תתני פוגת לך (איכה ב, יח) מכת בלתי סורה ומפתן מלתחת ומשקוף מלמעלה.

ולי נראה שאין הכתוב הזה מתישב כפי אחד מהפירושים האלה לפי שאומרו אל כל הבית סביב סביב אין ראוי לפרשו על קדש הקדשים בלבד כדברי רד"ק, וגם סוף הפסוק שבא אחר וקיר ההיכל אינו סובל פירוש רש"י אבל פירושו באמת הוא שבראשונה ראה ציורי הכרובים והתמורים עשוי אל כל הבית סביב סביב ר"ל ההיכל והדביר ואחר זה אמר וקיר ההיכל לא לענין הציורים אלא להודיע שהיה קיר אחד מפסיק בין קדש הקדשים ובין ההיכל כי הנה בבית שני לא היה שמה חומה מפסקת אבל לעתיד לבא ראה שמה הקיר ההיא עומד לימים רבים. ואמנם למה ראה לכרובים שני פנים פני אדם ופני אריה בלבד הוא להגיד שמפי עליון יצאו הרעות והטוב והחרבן והבנין הגלות והגאולה, וכמו שאמר (דברים לב, לט) אני אני הוא אני אמית ואחיה ולכן ראה מצד אחד בני אדם חונן ומרחם ומצד אחר פני אריה או כפיר משחית ומחבל, והיו פונים אל התימרה שהיא רמז אל ישראל שנאמר (תהלים צב, יג) צדיק כתמר יפרח כי הוא יתברך הפונה אל האומה פעמים בפני אריה ופעמים בפני אדם הכל כפי מעשיהם והותרה בזה השאלה השנית.

ואומרו ופני הקדש המראה כמראה פרש"י כמראה כסא הכבוד שראיתי על נהר כבר וכן ת"י חזויה כחזוי יקרא, והרד"ק פי' שפתח קדש הקדשים המראה אשר ראה במזוזותיו הוא כמראה אשר ראה במזוזות ההיכל, ואינו נכון בעיני כי לכ"א מאלה הפירושים העיקר חסר מן הספר, גם אומרו המזבח עץ ג' אמות וגו' הוא מאמר קשה מאד לפי שכאן היה מדבר בקדש הקדשים ובהיכל ומה לו עתה עם המזבח שהיה בחצר. והנה אח"ז אמר הנה זאת תורת הבית כשהשלים סיפורו ואחריו אמר ואלה מדות המזבח כי שם היה מקום ספור המזבח באמת אחרי תשלום בנין הבית ולא במקום הזה כי גם שהמדות אשר זכר שם במזבח אינם כמדות שנזכרו כאן, גם יקשה אומרו המזבח עץ וכן וקירותיו עץ כי אם אמר זה על מזבח העולה כבר נצטווה משה עליו וצפית אותו נחשת (שמות כז, ב) ואם נאמר על מזבח הקטרת היה מצופה זהב ולמה קראו עץ, ורש"י נסתפק עם הדרש שהשלחן בזמן הזה מכפר כמזבח, והנ"ל בזה הוא שזכר הנביא כאן בקיצור וראשי דברים מה נראה בנבואתו שהיה בהיכל, וכבר ידעת שהיו שם המנורה ומזבח הקטרת והשולחן וע"ז אמר ופני הקדש ר"ל מבפנים בתוך ההיכל שנקרא קדש היה המראה כמראה כלומר מנורת המאור שהיא המראה וחולקת אור לכל הבית ולכן אמר כמראה ר"ל כמנורת המאור שלכל אדם קרוב לשלחנו וכמ"ש (מ"ב ד, י) ונעשה לו שם מטה ושולחן וכסא ומנורה.