אברבנאל על יחזקאל ד:א

ואתה בן אדם קח לך לבנה וכולי עד ואתה שכב על צדך השמאלי. עתה יבאר מהו אשר יעשה בהיותו סגור בבית, והלבנה כתב רש"י שהיא טבלא רוצה לומר לוח עץ, ויותר נכון מה שכתב הרד"ק שהיא מהלבנים שבונים מהם הערים, וצוה בה לפי שהלבנה היא רכה ונוחה לחקק בה יותר מהאבן הקשה ולזה ת"י לבנה אבנא לרמוז אל האבן הרך לא על הקשה, וצוהו שיחקה בלבנה העיר ירושלם חומותיה וישובה, (ב) ושיחקה גם כן עליה מצור כאלו אויבים צרים עליה לכובשה, וכן יחקה כאלו עומד עליה ר"ל לנגדה דייק והוא מגדל עץ שמשליכין בו אבנים בתוך העיר, וכן יחקה סוללה שופכת עליה ות"י ותצבר עלה מלית' והוא ששופכין עפר בחפירות שסביב העיר למלאת' ועושין מן העפר תל גבוה כדי לעלות ממנה אל החומה או להלחם משם כך פירשו רש"י והרד"ק גם כן. ומאשר אמר הכתוב ושפכת עליה סוללה נראה לי שאינו כן אלא שהסוללה הוא כלי גדול מברזל ומנחשת ושמים בתוכו אבן עגול ויכניסו האש מצד הסוללה ותצא האבן אשר שם בחזקה רבה נדחה מהאש וישחית השחתה רבה בבתים אשר תגע בהם, ולזה אמר בה לשון שפיכה. ואומרו ונתת עליה מחנות ושים עליהם כרים סביב ענינו גם כן שיחקה בלבנה מחנות אנשי צבא הלוחמים על העיר, והכרים כתב רש"י שהם השרים הממונים על הצבא, ויותר נכון מה שכתב הרד"ק בשם אביו שכרים הם כבשים כמו עם חלב כרים (דברים לב, יד) והוא שעושים אילי ברזל לנגח בם את החומה, והיה כל זה רמז שיבאו הכשדיים וישימו מצור על ירושלם ויבנו עליה דייק וישפכו עליה סוללה ויהיו מחנות האויבים סביבה ובידיהם כרים ואילי הברזל לנגח את החומה ולהפילה ולכבוש את העיר.