אברבנאל על יחזקאל לט:כט

והבטיחם שלא ילכו עוד בגלות שני והוא אומרו ולא אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את רוחי על בית ישראל והוא רמז לנבואה ולרוח הקודש שישוב להיות בתוכם כבראשונה. ואין לומר שיאמר מדוע יעלה חרון אף ה' בעלות גוג על אדמת ישראל יותר מעל אשור ועילם העולים שמה באותה מלחמה כי שאר האומות יענשו גם כן באותו עונש וכולם יפלו חללים כדומן על פני האדמה ולכן לא אמר שיעלה חרון אף ה' על גוג בלבד כי אם שתעלה חמתו ביום ההוא רוצה לומר על כל אויביו שהחריבו את ארצו ונשתעבדו בבניו, כי בראותו אותם נקהלים ומקובצים במקום הרשע אשר עשו תעלה חמתו ביום ההוא עליהם כולם ולכך יחרימם יתנם לטבח והנה ישעיהו כמו שזכרתי ראה חרבן אדום שיהיה באותה מלחמה ויחזקאל ראה בנבואת נהה על המון מצרים חרבן אשור ועילם ושאר האומות שיבואו שמה, ובעבור שהיו גוג וכל קהליו רוב העמים הבאים שמה ביאר מפלתם בפני עצמה בנבואה הזאת. וממה שאמר בה ולא אותיר עוד מהם שם התבאר ביאור הכרחי שלא נתקיימה הנבואה הזאת בבית שני, ומפרשי הנוצרים פירשו ענין גוג ומגוג על האנטיקרישט"ו, ופירשו תשועת ישראל על עצמם וכבר זכרתי במעייני הישועה הביטולים שיתחייבו כנגדם בענין הזה.