אברבנאל על יחזקאל לט:א

ומפני שהייעוד הזה נאמר בד"מ הרעש לכן בא הדבור השני ואתה בן אדם הנבא על גוג רוצה לומר שלא היה ייעוד הרעות האלה בעבור פרס וכוש ופוט ולוד ושאר האומות שבאו בחברתו כי הם לא היו בחרבן ארץ ישראל וגלות השבטים ולא עליהם יהיה הזעם אלא שמפני שנתחברו לגוג פרץ השם פרץ בהם וזהו ואתה בן אדם הנבא על גוג כי עליו היתה הגזירה, (ב) ועליו אומר ושובבתיך וששאתיך כי הנה ושובבתיך הוא מלשון וילך שובב בדרך לבו (ישעיה נז, יז) שהוא מענין גאה וגאון ודרך רע (משלי ח, יג), אמנם וששאתיך פירש רש"י מלשון הסתה כמו לא ישיא אויב בו (תהלים פט, כג), והרב רבי דוד קמחי בשם אביו פירשו מלשון ששה, והענין שישפטם בששת השפטים שזכר למעלה שנאמר (לעיל לח, כב) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית, וכלל הדבר שעל גוג היתה הגזירה להעלותו מירכתי צפון ולהביאו על הרי ישראל, (ג) ולהודיע שלא יועילוהו כלי מלחמתו אמר והכיתי קשתך מיד שמאלך וחציך מיד ימינך אפיל.