אברבנאל על יחזקאל לח:ב
Abarbanel on Yechezkel 38:2 (Abarbanel on Ezekiel 38:2) · אברבנאל על יחזקאל · free full Hebrew text
Open in the reader →ענין הנבואה הזאת היא כענין הנבואה שפירשתי למעלה בן אדם נהה על המון מצרים, והוא שבאחרית הימים כשהקדוש ברוך הוא ירצה לגאול את עמו ולקבץ נדחיו ילכו הנוצרים כולם בני אדום על אדמת ישראל לכבשה ויחריבו ראשונה את מצרים ויעשו בה חללים הרבה וילכו לכבוש את ארץ ישראל כדי ללכוד את ירושלם ולמשול בה, ומפני זה יתקבצו אומות המזרח והצפון לבוא עליהם למלחמה ומכללם יהיה גוג ארץ המגוג שיצא גם כן מירכתי צפון לבוא למלחמה הזאת, וכתב רש"י שגוג הוא שם המלך ומגוג הוא שם האומה, ולי נראה שאין הדבר כן אלא שגוג הוא שם האומה ומגוג הוא שם המחוז והארץ אשר הוא גר בה, ואף שנאמר שהיו הם מבני יפת שנתישבו בארץ הצפון אין ספק שמשם יצאו אוכלוסין מהם להתישב בארץ המערב כמו שכתב יוסף בן גוריון, וזהו מה שאמר כאן נשיא ראש משך ותובל לפי שאותם שתי האומות יצאו משם, והודיע הנביא מי הוא גוג אשר לא ידענו עם משך ותובל אשר ידענו שיצאו מהם כי הנה בראשונה יראה שנתישבו בארץ הצפון ואחר כך אם שלא יכלה הארץ לשאת אותם או לסבות אחרות יצאו משם משך ותובל והלכו להם לצד המערב כי כן עשו אומות אחרות בארצותם לגויהם שנעתקו מפה אל פה, ואולי שעל כן נקרא העם ההוא משך לפי שנמשך ויצא מארצו לרשת משכנות לא לו במערב, ותובל שהוא מלשון הולכה או הובאה, והראיה על זה שכאשר זכר כאן גוג וביאר האומות שבאו עמו אמר פרס כוש ופוט אתם וגומר וכל אגפיה בית תוגרמה ירכתי צפון אבל לא זכר שבאו עמו משך ותובל לפי שכבר בזמן ההוא לא יהיה שם אדם מהם ולא מהמונם, ואם אמת היה הדבר שמשך ותובל הם גם כן גם היום אומות מארץ המגוג כדברי המפרשים נאמר שבאותה פרשה שלמעלה מזכרון האומות נכלל ענין גוג במה שאמר שם משך ותובל שהכל אחד ושם תהיה מפלתו בתוך שאר האומות אבל נכתב שם בקוצר, ועתה הראהו השם לנביא בפרטיות בפרשה ונבואה בפני עצמה, ואם הדבר כדברי יוסף בן גוריון שמשך ותובל הם מכלל הנוצרים נאמר אם כן שלהיות מפלת גוג גדולה עד מאד לא זכר אותה שמה עם שאר האומות וזכר אותה בפני עצמה עתה בארוכה.
אבל כללות הענין הזה הוא שלא תהיה ביאת גוג ומגוג על אדמת ישראל להלחם עם בני ישראל כי אם להלחם בנוצרים שיעלו בה לכובשה וגוג יבוא גם כן ללוקחה מידם, ולזה היה התעוררות לבוא מירכתי צפון כמו שיתעוררו ג"כ לזה אשור ועילם ושאר האומות שזכר באותה פרשה הנזכר, ולא היה אם כן כוונת הקב"ה בפעל הזה לכלות פושעי ישראל ולבערם אלא להנקם מאויביו הנוצרים הבאים מארץ המערב ולהנקם גם כן משאר הגוים שיבואו ממזרח ומצפון, זהו אמתת הענין הזה ולא כמו שחשבו המפרשים והותרו בזה שתי השאלות הראשונות הא' והב', והותרו גם כן השאלה השלישית שבאופן זה יהיה חרב גוג איש ברעהו בהיותם לוחמים כנגד הנוצרים ועליהם אמר אל ארץ משובבת מחרב מקובצת מעמים רבים שהעמים רבים הם גויי הנוצרים ועליהם אמר אל עם מאוסף מגוים וכמו שיתבאר והותרו גם כן השאלות השלישית והרביעית.