אברבנאל על יחזקאל לו:יג

והנה סמך לזה נבואת יען אומרים לכם אוכלת אדם את לרמוז על הרעה הגדולה אשר מצאנו בין בני אדום בגלות הזה שמוציאים דבה על בני ישראל שהורגים את הגוים בסתר כדי לאכול מדמם בחג הפסח והיה השקר והכזב הזה סבה לשמדות והריגות עצומות שעשו הגוים באומתנו ינקום השם נקמתם, על כן הבטיח הנביא שלא תהיה להם הכלימה הזאת עוד והוא אומרו יען אומרים לכם אוכלת אדם את ומשכלת גוייך היית רוצה לומר שאת הורגת את הגוים אשר את שוכנת בתוכם שלכן אמר גוייך בכנוי, (יד) לכן בצאתך מתחת יד אדום לא תאכלי עוד אדם שלא יאמרו רוצה לומר עליך שאת אוכלת אותם וגוייך כלומר הגוים אשר אתה בקרבם לא תשכלי עוד, (טו) וביאר זה באומרו ולא אשמיע אליך עוד כלימת הגוים כי על זה היה הבטחון שלא יאמרו עליהם אותה דבה ואותה כלימה לא שלא יעשו אותו פועל מגונה כי בידוע ששקר הוא וכזב, והנה כתוב תכשלי וקרי תשכלי והענין אחד והנה באו בפסוקים האלה כפל לשון הרבה שאמר ה' פעמים לכן האחד לכן הנבא ואמרת יען ביען שמות ושאוף, הב' לכן הרי ישראל, הג' לכן כה אמר אם לא באש קנאתי, הד' לכן הנבא על אדמת ישראל, הה' לכן כה אמר אני נשאתי את ידי, ואין ספק שכפי דרך הלשון היה די באחד מהם אבל מפני התבודדות הנביא בנבואתו לא היה חושש בסדור הלשון וגם באופן הכתיבה שאמר תכשלי במקום תשכלי ולא נוכל לומר בזה זולת זה ובמה שביארתי באוכלת אדם את הותרה השאלה הרביעית.