אברבנאל על יחזקאל לג:כה

והש"י השיבם על הדם תאכלו בהפך מה שצותה תורה לא תאכלו על הדם (ויקרא יט, כו) והיה זה להיותו מין מע"ז שהיו זובחים את זבחיהם לשדים והיו אוכלים סביב הדם ואומרים שהשדים יאכלו את הדם והם יאכלו את הבשר ויהיו כולם אוכלים על שולחן אחד להתחברם יחד באהבה רבה וכמו שזכר הרב המורה, ולכן אמרה תורה לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו, ומלבד שאתם אוכלים על הדם עיניכם תשאו אל גלוליכם רוצה לומר להשתחוות להם ולעבדם בהפך מה שצותה תורה אל תפנו אל האלילים (שם ד), ודם תשפכו והוא דם הנקיים שהיו הורגים בארץ ואיך א"כ הארץ תרשו כי אם אתם עשיתם ככנעני שקאה הארץ אותו איך תחשבו שאתם תירשו את הארץ ואתם עושים התועבות שהם היו עושים שמפני זה נסחו רשעים ממנה, (כו) עמדתם על חרביכם להרוג נפש עשיתם תועבה החמס והגזל וגם בניאוף איש אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו בתמיה זה באמת לא יתכן, (כז) נשבע ה' בימינו חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפולו רוצה לומר היושבים בערים הנחרבות עוד יפלו בחרב כחללי ירושלם, ואשר על פני השדה שהם החללים לחיה נתתים לאכלה ואשר במצדות ובמערות טמונים מפחד אויב בדבר ימותו שם, (כח) באופן שתהיה הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עוזה רוצה לומר הגאה וגאון שהיה לה מתקפה וגבורתה ישבות ויחדל ושממו הרי ישראל ששם היו הגנות והפרדסים מאין עובר, (כט) ובזה יכירו וידעו שמה' היה זה להם על כל תועבותיהם:

ולפי שקצת מהיהודים שהיו בבבל היו באים אל הנביא לדעת מאתו עתידות ומראים עצמם חסידים ומדברים בסתר מפחד הכשדיים לכן הודיע השם לנביא שכל זה מהם היה און ותרמית וזהו אומרו (ל) בני עמך הנדברים בך כי מרוב השתדלותם בדבור שם הפועל נפעל וכן מה נדברנו עליך (מלאכי ג, יג) אז נדברו יראי ה' (שם טז), וכתבו המפרשים שלשון דבור כשהוא קשור עם בי"ת הוא לענין גנאי כמו ותדבר מרים ואהרן במשה (במדבר יב, א) תשב באחיך תדבר (תהלים נ, כ), ויהיה ענין הנדברים בך שאיש אל רעהו היו מדברים בסתר אצל הקירות רוצה לומר סמוכים לכותל שלא ישמע אדם ובפתחי הבתים כי כשיבוא אדם מחוץ לדבר לבעל הבית דבר סתר יכה בדלת ויבא הבעל אל פתח הבית ואז שם ידברו סתריהם, וכן אלה דברו אחד אל אחד איש אל אחיו לאמר בואו נא ושמעו מפי הנביא מה הדבר היוצא מאת ה' על החרבן והגלות הזה וחד הוא כמו אחד אלא שהוא בחסרון אל"ף, (לא) והנה האנשים הנדברים ההמה יבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ופירש הרד"ק כמבוא עם החפצים לשמוע וחרדים על דבר השם וכן תרגם יונתן כמיתי גוברין תלמידים ולפי שהעיקר חסר מן הספר כמבוא עם רוצה לומר החפצים לשמוע וחרדים על דבר השם נראה לפרשו ויבואו אליך כמבוא עם שלא יבואו שנים שלשה לדרוש את השם אבל יבאו ויתקבצו המון רב כאילו הם עם אחד וזהו כמבוא עם, וישבו לפניך כאילו הם עמי רוצה לומר חסידים וטובים אבל אודיעך שהם ישמעו את דבריך ואותם הדברים והמצות שתצוה אותם לא יעשום כי עגבים בפיהם המה עושים ועגבים הוא מלשון לעג ודברי צחיות כאילו כוונתם לשמוע דבריך ולהלעיג אחר כך מהם כי עגבים וליצניות בפיהם המה עושים תמיד ואחרי בצעם וחמדתם לבם הולך שהוא הלצון כמו שאמר ולצים לצון חמדו להם (משלי א, כב), (לב) ולכן אף ע"פ שאתה נביא הנה יהיו דבריך להם כשיר עגבים רוצה לומר כשירי החושק בהיותו יפה קול ומטיב נגן כן ישמעו דבריך להתעשע ולהתעלס בהם אבל אינם עושים אותם לפי שלא היו מאמינים בנבואה, (לג) אמנם ובבואה שיראו שנתקיימה הנבואה ויצאה לפועל אז יתמהו ויאמרו הנה באה רוצה לומר נבואת הנביא וידעו כי נביא היה בתוכם ולא היו דבריו דברי שחוק להלעיג עליהן: