אברבנאל על יחזקאל לב:ז

(ז-ח) וכיסיתי בכבותך שמים רוצה לומר שהנר המאיר כשיכבה יעלה עשן והנר הגדול יעלה עשן גדול ולכן בדמותו את פרעה לנר גדול אמר וכסותי בכבותך שמים שיכסה השמים מעשן וענן בכבות פרעה וממשלתו, והקדרתי את כוכביהם שמש וירח וכל מאורי אור, והדבור הזה כולו הוא על דרך ההפלגה והמשל מרוב הצרה שתבוא עליו כי כל מי שתבוא עליו צרה ידמה לו כל העולם בחשך ואפשר לפרש הפסוק הזה לא בדרך המשל אלא על הוראות השמימיות כי אין ספק שהשמש והירח וכל מאורי אור מורים על מלכי האדמה בהצלחתם ורעתם והקמתם והשפלתם, וכבר בארתי למעלה שהשמים יורו ויחייבו כפי המסודר אליהם מהשכלים המניעים אותם והמה יסדרו וינהיגו כפי הרצון האלהי השופע עליהם וכמ"ש אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו (לעיל א, יב), ולזה נאמר כאן שכאשר יכבה ויכלה ממשלת פרעה וכבודו הגרמים השמימיים יורו על השפלתו וזהו כסוי השמים וקדרת הכוכבים שלא יאירו אורם כלומר שלא ישפיעו טובה על מצרים וימשך מזה שאתן חשך על מצרים שהיא צרת נבוכדנצר, (ט) ואומרו והכעסתי לב עמים ענינו שעמים רבים כשישמעו שהחריב נבוכדנצר את ארץ מצרים יכעסו ויהיה לבבם סר וזעף מפחדם שככה יעשה להם והוא אומרו בהביאי שברך בגוים רוצה לומר כשידברו ויגידו שברך ורעתך בגוים. והמפרשים פירשו בהביאי שברך בגוים האנשים הנשברים והנגפים במלחמה שילכו בגוים עד הארצות אשר לא ידעו ויגידו חרבן מצרים, (י) וישומו עליו עמים רבים כי ישמעון ירגזון וישוממו מאותה שמועה ומלכיהם ישערו עליך שער רוצה לומר שגם המלכים יקבלו שער גדול שהוא כמו צער כשידעו מה שנעשה לפרעה וזהו בעופפי חרבי על פניהם ופירש הרד"ק עופפי בהבריקי ולהטי אותה על פניהם להפחידם ויותר נכון לפרשו מענין עופפות ותנועה, והחרב הנזכר כאן הוא נבוכדנצר כי כן קראו למעלה חרב השם יאמר שמלכי האדמה ישערו שער בלבותם בהניעי חרבי שהוא נבוכדנצר על פניהם, וחרדו לרגעים שרגע יחרד זה ורגע יחרד זה באומרו כל א' עלי יפול כאשר נפל על מצרים והוא אומרו איש לנפשו ביום מפלתך.