אברבנאל על יחזקאל לב:יא

ולפי שאמר כל זה בדרך המשליי ביאר מיד הענין הנמשל בו והוא אומרו כנגד פרעה מלך מצרים חרב מלך בבל תבואך ולא מלך בבל בלבד יעלה עליך כי גם מלכים ושרים רבים יעלו עמו, (יב) וזהו בחרבות גבורים אפיל המונך והם עריצי הגוים כולם רוצה לומר כשדים ואשורים ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה שהם גבוריה ועמה, (יג) והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים רוצה לומר שכל בהמה שהיתה גדלה על שפת היאור מסבת המים רבים שהיה מעלה נילוס באמצעות העשב שהיה מתגדל בארץ כולה תאבד ותמות, ולא תדלחם רגל אדם עוד רוצה לומר ולא תרמסם אותם השדות והיאורים עוד זמן רב לא רגל אדם ולא רגל בהמה כי בהיות האדמה שממה הב"ח הביתיים יתמעטו מאד, (יד) ואמר אז אשקיע מימיהם כלומר שלא יעלו מי נילוס ויכסו את הארץ להרבות התבואה אבל יהיו המים שקועים ביאור ולא צפים ולא מתפשטים בארץ וזו היא קללה רבה למצרים, ולפי שהמים כשתעבור בהם רגל אדם ובהמה יהיו המים עכורים אמר שאז לא יהיה כן כי בעבור שלא ירמסם רגל אדם ורגל בהמה ילכו המים מהנהרות כשמן זכים ומזוקקים והוא אומרו ונהרותם כשמן אוליך, (טו) ויהיה כל זה בסבת תתי את ארץ מצרים שממה והנה שוממותה תהיה ממלואה ר"ל מהעם הממלא אותה, ותהיה סבת השוממות ההוא בהכותי את כל יושבי בה ואז ידעו מצרים כי אני ה', ואין ספק שכל זה נאמר על חרבן מצרים שעשה נבוכדנצר והיא אשר התמידה ארבעים שנה כל ימי חיי נבוכדנצר ובנו אויל מרודך, (טז) ועל זה אמר קינה היא וקוננוה רוצה לומר הנבואה הזאת עם היות שהיא נבואה מאת השם קינה היא וקוננוה שכל בני אדם ראוי לקונן אותה כפי גודל צערה, בנות הגוים והם שאר הארצות והמלכיות תקוננה אותה אבל לא יעשו הקינה על החרבנות שגם כן קרה להם כי זאת הקינה היא מיוחדת למצרים כפי יאוריו ולכן חזר לומר שנית על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם ה'. הנה נשלמו בכאן כל הנבואות שראה הנביא יחזקאל על חרבן מצרים בכל השנים האלה שזכר הכתוב בפרשיות האלו והוא החרבן שהיה קרוב לבוא על יד נבוכדנצר מלך בבל ומכאן ואילך יספר נבואה אחרת שראה מחרבן אחר שהיה עתיד לבוא על מצרים באחרית הימים: