אברבנאל על יחזקאל ג:ד

ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת וגומר עד ויהי דבר ה' אלי לאמר צופה נתתיך. אחרי שהבין הנביא כוונת השליחות האלהי אמר אליו השם בוא אל בית ישראל ודברת אליהם בדברי אשר אשים בפיך רוצה לומר אל תשנה דבר ממה שאומר אליך כי אינך צריך לשנות הדברים ולהעתיקם מלשון אל לשון, (ה) לפי שלא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אלא אל בית ישראל יהיה שליחותך והם מדברים בלשון הקדש כמוך, ואילו שלחתיך אל עם עמוק השפה וכבד הלשון היית צריך לשנות הדברים ולהעתיקם מהלשון אשר שמעת אל לשון המקבל אשר ישמעהו אבל כיון שלשונם כלשונך אינך צריך לשנות ולהעתיק הדברים אבל ודברת בדברי אליהם, (ו) גם אולי תחשוב שיהיה מונע לך הלשון לא מפאת הדברים אשר אתה תדבר אלא מפאת התשובה שישיבו אליך כי אם היו עמים רבים מתחלפי לשונות עמקי שפה וכבדי לשון לא תשמע דבריהם אבל אינך שלוח אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם רוצה לומר מהתשובה שישיבוך, הנה אם כן אין לך מניעה בלשון לשיבינו הם מה שאתה תדבר ולא גם כן לשתבין אתה מה שהם ישיבוך, ועל זה באו שני הפסוקים האלה ואין בהם כפל.

ואמנם אומרו אחר זה אם לא אליהם שלחתיך הוא לשון שבועה כמו אם לא בתים רבים לשמה יהיו (ישעיה ה, ט) אם לא כאשר דמיתי כן היתה, כאילו אמר באמת ובשבועה אילו אליהם רוצה לומר אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון שלחתיך המה בלא ספק ישמעו אליך כי ירצו לדעת מה שתדבר ואף על פי שלא יבינו לשונך יבקשו מי שיפרש להם נבואתך, (ז) אבל בית ישראל לא יהיה כן כי לו יאבו לשמוע אליך לא מפני ששונאים אותך ומואסים דבריך אלא מפני שאינם אבים לשמוע אלי. והותרו בזה השאלה הד' והה'. כי כלם חזקי מצח כזונה וקשי לב המה ולא ירצו לשמוע את דברי, (ח) ולכן הנה נתתי את פניך חזקים לעומת פניהם (ט) לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי ידעתי שבית מרי ואנשים מורדים המה וידעתי שעמדו כנגדך בהוכיחך אותם, (י) ולכן כל דברי שאדבר אליך קח בלבבך רוצה לומר באהבה אמתית ובאזניך שמע אמרי, (יא) ולך בוא אל הגולה אל בני עמך היושבים בבבל מגולת יהויכין ואמרת אליהם כה אמר ה' אם ישמעו ואם יחדלו, והנה אמר ודברת אליהם ואמרת אליהם שתי לשונות בענין אחד להזהירו שפעם אחר פעם ידבר להם ויוכיחם כי אף על פי שלא יקבלו פעם אחת אולי יקבלו פעם אחרת, ועוד הזהירו שיאמר אליהם כה אמר ה' אלקים רוצה לומר הדברים האלה אינם מעצמי כי דבר ה' הם, ואומרו אם ישמעו ואם יחדלו אפשר לפרש שהם דברי השם אל הנביא אמור אליהם כן ואח"כ יעשו מה שירצו אם ישמעו ואם יחדלו מלשמוע, ואפשר לומר שגם אלה מהדברים אשר יאמר אליהם בתוכחתו שהשם אומר ששולח אליהם נביאיו לראות אם ישמעו דברו ואם יחדלו ממעשיהם הרעים.