אברבנאל על יחזקאל כח:כד

וזכר למה גזר זה על צידון באומרו ולא יהיה עוד לבית ישראל סילון ממאיר רוצה לומר לא יהיה צידון עוד לבית ישראל כקוץ הממאיר כי סילון הוא קוץ וממאיר הוא כמו צרעת ממארת (ויקרא יד, מד) וקוץ מכאיב הוא כפל ענין במלות שונות, ואמר מכל סביבותם השאטים אותם שהם עמון ומואב צר וצידון אדום ופלישתים אשר זכר חרבנם, (כה) ולכן סמך לזה כה אמר ה' אלקים בקבצי את ישראל מן העמים אשר נפוצו שם והוא אם בפקידת בית שני ואם בקבוץ גליות לעתיד לבוא שיצטרכו לזה עצמו וזהו ונקדשתי בם לעיני הגוים וזה באותות ומופתים שיעשה בעבורם ואז ישבו על אדמתם אותה אשר נתתי לעבדי ליעקב, (כו) וישבו עליה לבטח ויהיה זה בעשותו שפטים רוצה לומר בסבת עשותו שפטים בכל השאטים אותם מסביבותם בחרבן צור וצידון והשאר מן האומות שזכר חרבנם עד שבזה ידעו ישראל כי אני ה' אלהיהם בנקמי את נקמתם ובשובי את שבותם כי לא יעדרו ישראל מן העולם כמו שנעדרה צור בהחלט: