אברבנאל על יחזקאל כו:טו

כה אמר ה' אלקים לצור הלא מקול מפלתך וגומר עד ואתה בן אדם שא על צור קינה. עתה יספר מהחרבן השני שנחרבה צור על ידי אלכסנדרוס מוקדון באומרו הלא מקול מפלתך כלומר הנה החרבן שעשה נבוכד נצר גדול הוא אבל מקול מפלתך שאתה נפלת בהחלט והיא בפעם האחרונה ע"י היונים באנק חלל והם הנהרגים בקרבך, הנה אז בלי ספק ירעשו האיים כי לפי שהיתה צור עתה נבנית בתוך הים כאי בתוכו שמפני זה בטחה שלא יוכלו מלכי האדמה להחריבה לכן בראות שאר האיים שאלכסנדרוס החריבה בתוך הים ירעשו מאד, ולא אמר זה בראשונה לפי שאז היתה צור יושבת על שפת הים ויכלו הכשדיים לבא עליה ביבשה להחריבה אבל עתה שהיה בתוך הים ירעשו מקול מפלתה ומהריגתה האיים כולם, (טז) וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים רוצה לומר נשיאי האיים וכל המדינות הבנויות בים, וכדי להתאבל יסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם שהם בגדי הזהב והכסף המרוקמים כולם יפשוטו והם חרדות ילבשו כי יחרדו ויפחדו פן תבא עליהם מה שבא על צור, ואמר וחרדו לרגעים רוצה לומר שמרגע לרגע תבא עליהם החרדה מחדש וישוממו עליה, (יז) וישאו עליה קינה לומר איך אבדת נושבת מימים רוצה לומר איך נאבדת המדינה שהיתה נושבת בתוך הימים או שהיו באים אליה מים אוקינוס וים סוף וים מערבי ושאר הימים, ויונתן תרגם כמו שפירשתי ראשונה דהות יתבא בגו ימא:

העיר ההוללה אשר היתה חזקה בים רוצה לומר שכל חוזקה היה להיותה נבנית בתוך הים שלא יוכל שום מלך לבוא עליה ברכבו ופרשיו, ואמר שמלבד חוזק העיר גם כן היו חזקים יושביה והוא אומרו היא ויושביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה, והנה יושביה הראשון הוא תואר לצור כמו שאמר העיר ההוללה אשר היתה חזקה בים היא ויושביה ומלת יושביה השני הוא תואר לים וזהו אשר נתנו חתיתם של יושבי צור לכל יושבי הים, וזכר הים בלשון נקבה והוא כמו (מלכים ב' טז, יז) ואת הים הוריד מעל הבקר הנחושת אשר תחתיה, וכפי תרגום יונתן תהיה מלת יושביה השני גם כן כנוי לצור שעתה אחרי שנתישבה בתוך הימים היתה חזקה להיות נבנית בים היא ויושביה שנתנו חתיתם ופחדם לכל יושביה שהיו לה מקדם בהיותה בבנין הראשון, (יח) אמנם עתה ביום מפלתך יחרדו האיין שהוא כמו האיים והוא על דרך לקץ הימין שהוא כמו לקץ הימים, ונבהלו האיים אשר בים מצאתך ותהיה החרדה והבהלה הזאת לכל לפי שתהיה חורבנך כולל והחלטי מבלתי השאיר לך שריד, (יט) ולזה אמר בתתי אותך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו רוצה לומר כאילו לא היה בך אדם ולא בית מעולם, ויהיה זה בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים שאלכסנדרוס פרץ פרצות רבות בצור עד שנכנסו בו מי הים ושטפוה וזהו וכסוך המים הרבים.