אברבנאל על יחזקאל כה:ח

ואחר שזכר עמון זכר מואב שהם אחים מבנות לוט, האמנם זכר מואב ושעיר יחד לפי שחטאת שניהם היה אחד ושוה כי שניהם אמרו הנה ככל הגוים בית יהודה רוצה לומר שלא היה חרבן יהודה מפני עונותיה' אלא להיותם כשאר הגוים שכבש אותם נבוכד נצר ובזה כחשו בהשגחה האלקית הדבקה בישראל בחשבם שהיה בית יהודה ככל הגוים נמסרים למערכות השמימיות, (ט) אבל בענין העונש הבדיל בין מואב ושעיר כי מואב לפי שהיתה בוטחת בערים בצורות שהיו במלכותו אמר הנני פותח את כתף מעריו מקצהו רוצה לומר שיפתח אותם הכתפים מערי מואב שהם מבצריו שהם מעריו מקצהו רוצה לומר אותם המבצרים שהם בקצה ערי מלכותו שיפתח אותם באופן שיכנסו בהם האויבי', כי אותם הערים אשר בקצה גבולו היו מונעים את האויבים מלבוא בארץ מואב ועתה יפתח אותם ויבטל חזקם ושמירתם באופן שיכנס בהם מי שירצה עם היותם צבי ארץ כלומר המובחר והחזק שבכל ארץ מואב שלכן קראם כתף מואב, לפי שהכתף הוא היותר גבוה וחזק שבגוף כן היו המבצרים ההם ארץ מואב כתף מואב מהערים והם המונחים מעריו מקצהו ר"ל בקצה גבול עריו והם צבי הארץ, ומה הם אלה ביאר שהם בית הישימות בעל מעון וקריתימה, (י) ואומרו לבני קדם על בני עמון ענינו אצלי לבאר מתי יהיה זה במואב ואמר לבני קדם אקרא רוצה לומר שיבואו על בני עמון, ונתתיה למורשה רוצה לומר אתן את רבת בני עמון לאותם בני קדם פרס ומדי כמו שזכר למעלה הנני נותנך לבני קדם למורשה, ויהיה זה באופן שלא תזכר בני עמון בגוים כי אמר לא תזכר בלשון נקבה כנגד רבת בני עמון כמו שביארתי, (יא) ואז כשאקרא אל בני קדם על בני עמון ויירשו את ארצם אז במואב אעשה שפטים שאותם בני קדם אחרי שיירשו את בני עמון יירשו את מואב: הנה התבאר למה אמר ענין מואב ושעיר יחד והבדיל ביניהם בענין העונשים שהיה זה מפני שבחטא הושוו שניהם והוא יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה כי שניהם חטאו במאמר הזה, אבל בעבור שהיו עונשם מתחלף הבדיל בענין העונש ונתן עונש מואב בפני עצמו באיבוד מבצריו וביאר שיהיה זה כאשר יבאו בני קדם על בני עמון ואחר זה ביאר עונש שעיר שהוא אדום בפני עצמו, והותרה בזה השאלה הששית: