אברבנאל על יחזקאל כג:כב

לכן אהליבה כה אמר השם עד ויאמר אלי בן אדם התשפוט את אהלה עתה יספר בעונש שיגיע לאהליבה על אשר זנתה באלקיה אם בשאלת העזר מהאומות ואת אלקיה לא דרשה ואם בעובדה לאלהים אחרים כי כל זה נכלל בזנות והעונש הוא הנני מעיר את מאהביך עליך רוצה לומר שיעורר את לבם לבא להלחם על ירושלם וקרא מאהביך לפי שהיא אהבה אותם וחברתם ועבודת אלהיהם, ואומרו את אשר נקעה נפשך מהם היא נתינת הסבה למה יבאו להלחם בה אחרי שהם היו מאהביה ואמר שהיה זה לפי שבהיותם מאהביה נקעה וסרה נפשה מהם רמז לצדקיהו שמרד במלך בבל ואותו מרד יעוררם לבוא להחריב את ירושלם, (כג) וביאר מי המה הבאים ואמר בני בבל וכל כשדים רוצה לומר שבשאר מדינות בבל פקוד ושוע הם תארים לשרים שיבואו שמה כי פוקד כמו פקיד ושוע הוא תואר לנדיב וקוע הוא כדומה לזה שם תואר לשר גדול, אבל יונתן תרגם פקודאי ושועאי וקועאי לפי שהיו אצלו שמות העמים הבאים שמה למלחמה או שמות השרים שבאו על ירושלם, ובספר ירמיהו (ירמיה לט, יג) נזכרו שמות אחרים נבוזראדן שראצר ושאר הנזכרים שם, ובעבור שמלך בבל היה מולך גם כן על אשור לכן אמר כל בני אשור אותם ופירשו המפרשים אותם כמו אתם רוצה לומר שבאו עם הבבליים, ולי נראה שאין אותם כמו אתם אבל לפי שלמעלה בענין אהלה סיפר מיופי האשורים ותכשיטיהם לכן עתה כשבא לזוכרם פעם שנית אמר כל בני אשור אותם בחורי חמד וגומר רוצה לומר אותם בחורי חמד שזכרתי למעלה שהיו בחורים יפים וחמודים, ובמעלתם והמשלתם היו פחות וסגנים ולענין המלחמה היו כולם שלישים וקרואים שהוא מלשון ושלישים על כולו (שמות יד, ז) וקרואי עדה שהם שמות וכנויים לשרי הצבא, וזכר שכל בני אשור הבאים למלחמה הם רוכבי סוסים כי לא בא שום איש רגלי, (כד) ואומרו ובאו עליך הוצן יש מפרשים אותו על כלל כלי הזין, והרד"ק פירש בשם אביו שהוצן כמו חוצן שהוא לשון זרוע מן והביאו בניך בחוצן (ישעיה מט, כב), והחיל יקרא זרוע יאמר שיבואו הבבליים והכשדיים עליהם בזרוע גדול רכב וגלגל שעליו תגלגל המרכבה ובקהל עמים רבים שהם הרגליים שיבאו למלחמה, ובעבורם אמר צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב, ולפי שהם ילחמו מלחמות ה' וישפטו משפטו על הרשעים ההמה לכן אמר ונתתי לפניהם משפט כאילו הבבליים ואשורים יהיה שופטים ושוטרים בין השם ובין ישראל והם ישפטוהו כפי רשעתו במשפטיהם ר"ל במשפטים שיעשו בהם כי הם לא יחריבו ירושלם בכוחם וגבורתם אבל קנאת השם צבאות תעשה זאת, (כה) והוא אומרו ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה רוצה לומר אתן קנאתי בך על ידיהם והמה יעשו אתך בחמה נקמה רבה, ואמנם אומרו אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול רוצה לומר שיעשו בה הנקמה שעושים באשה המנאפת תחת בעלה כי הנה מפני מה שהעזה פניה עם הנואף ואזניה שמעו דברי הניאוף כדי שיהיה לבשתה וכלימתה יכרתו לאשה הזונה האף והשנים ואחר זה יכריתו שולי מלבושיה כדי שתגלה רעתה בקהל, וזהו הנהוג לעשות לנשים הזונות מתחת בעליהם, ולכן אמר כאן כפי המשל הזה אפך ואזניך יסירו כמו שיכרתו לזונה האף והאזנים, ואחריתך בחרב תפול רוצה לומר אחרית השולים שמצד אחור על העגבות תפול בחרב שיכרתו אותה אחרית וזהו תכלית הבושה והכלימה.

ולפי שכל זה אמר כפי המשל ביאר הנמשל באומרו המה בניך ובנותיך יקחו והוא הנמשל באף ובאזנים, ואחריתך תאכל באש שהוא רמז לבית המלך ובית כל השרים שנשרפו באש שהוא הנמשל למה שאמר ואחריתך בחרב תפול, ויש מפרשים האף על המלך והאזנים על הכהנים ואינו נכון.