אברבנאל על יחזקאל כב:כג

ואם תאמרו על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת על זה באה לו נבואה אחרת (כד) בן אדם אמור לה את ארץ לא מטוהרה רוצה לומר אמור לה לירושלם שהיה זה מפני שהיא ארץ לא מטוהרה רוצה לומר שלא טהרה עצמה מטומאותיה שלא עשתה תשובה מעונותיה, ומפני הע"ז אשר עבדו בתוכה נעצרו ממנה הגשמים כמו שייעד בתורה (דברים יא, טז) פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר ועל זה אמר ולא גשמה ביום זעם, וחז"ל (זבחים קיג, א) אמרו שהיה זה תואר כבוד לא"י שלא ירדו עליה מי המבול שהוא הזמן שזעם השם על בני אדם ויהי הגשם על הארץ אבל לא היה בארץ ישראל, (כה) וזכר הנביא מה שיאמר לירושלם והוא קשר נביאיה בתוכה רוצה לומר שנביאי השקר קשרו בתוכה שהתחברו בקשר ובמעל לומר שלום שלום ולא בדבר השם, והם היו כארי שואג טורף טרף נפש רוצה לומר כארי שהוא שואג ואח"כ הוא טורף טרף כן הם היו מבהילים האנשים בקולם ודבריהם ובזה היו מסיתים וטורפים אותם לא שיטרפו ממונם אלא נפשם ודעתם, והוא אומרו טורף טרף נפש אכלו חוסן ויקר יקחו רוצה לומר הנביאים ההם אכלו חוסן וכח ישראל וחזקם כי בהשענם על דבריהם אבדו הכל וכן יקרם וכבודם לקחו כי הם גרמו להם לאבדם, וגם אלמנותיה הרבו בתוכה כי הם היו סבה לשנהרגו האנשים ונשארו נשיהם אלמנות, (כו) וכהניה שהיה מוטל עליהם להורות המשפט חמסו תורתי כי הם גלו פנים בתורה שלא כהלכה וכן חללו קדשי ולא הבדילו בין הקדש ובין החול ובין הטמא לטהור לא הודיעו את בני ישראל ומשבתותי העלימו עיניהם לפי שהיו רואים את ישראל מחללים את השבת ולא היו מוכיחים אותם ואחל בתוכם רוצה לומר נעשיתי חולין ביניהם והיו מחללים קדשי:

ואחרי שזכר רשעת הנביאים ורשעת הכהנים זכר רשעת השרים והסגנים וזהו (כז) שריה בקרבה כזאבים טורפי טרף והיתה הטרפה אם בשפיכות דמים שהיו טורפים האנשים מן העולם הזה וזהו אומרו לשפוך דם וגם היה לאבד נפשות שהיו מאבדים את נפשותיהם מן העולם הבא, וגם היו טורפים טרפה שלישית והיא בגוזלם ממונם וע"ז אמר למען בצוע בצע, ולפי שכבר ביאר חטאת הכהנים והשרים וחטאת הנביאים שזכר בראשונה לא נזכרה עדיין במה היה הוצרכה עתה לבאר אותה ולכן שב לדבר בהם ולומר (כח) ונביאיה טחו להם תפל וכבר בארתי זה למעלה, וכן חוזים שוא וקוסמים להם כזב ויותר רע מזה שאומרים כזביהם בשם ה' וה' לא דבר, ואחרי שהשלים להגיד חטאת הנביאים והכהנים והשרים בשלמות ביאר חטאת עם הארץ אנשי העיר ועובדי האדמה ואמר (כט) עם הארץ עשקו עושק וגזלו גזל רוצה לומר אין בהם דין ומשפט אבל כל מאן דאלים גבר ועני ואביון שהיה ראוי לתת לו צדקה הונו לקחת את אשר לו ואת הגר עשקו וצותה תורה ואהבתם את הגר וכל זה נעשה ביניהם בלא משפט רוצה לומר בסבת העדר המשפט, (ל) ובקשתי מהם איש גודר גדר ועומד בפרץ לפני רוצה לומר אם המצא ימצא בירושלם איש שיהיה גודר גדר ועומד בפרץ וזה אם לעבודתי ולקיום תורתי והוא אומרו לפני או בעד הארץ לבלתי שחתה אבל זה בקשתי ולא מצאתי, (לא) ומפני זה אשפוך עליהם זעמי באש עברתי כליתים כמו שזכרתי בתוך הכור, ואין בזה עוות הדין ולא עול כי דרכם בראשם נתתי נאם ה' אלקים: