אברבנאל על יחזקאל כ:לח

וכמו שבגלות מצרים מתו במדבר בדרך המורדים והפושעים כי לא האמינו באלקים כן בגאולה זאת אמר וברותי מכם שהוא רמז לעדת ישראל כולם המורדים והפושעים רוצה לומר מאלו ומאלו, וביאר איך יהיה הבירור והנקמה ההיא באומרו מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא רוצה לומר שיוציא ויקבץ אותם מן הארצות שהיו דרים בהם כי הם היו ארץ מגוריהם שהיו גרים שמה בגלותם ויבדילו המורדים והפושעים לכלותם באותו מדבר העמים שהוא בטלטולם באופן שלא יזכו לבוא בא"י ולראות תשועת ה' ובזה יכירו השגחתו ומשפטו והוא אומרו וידעתם כי אני ה'.

ודברתי אני אל לבי דבר גדול דיבר אלינו הנביא במקום הזה בהדמותו הגאולה העתידה לגלות מצרים ובאומרו שישפוט השם את ישראל במדבר העמים כאשר נשפט אותם במדבר ארץ מצרים, כי הנה רמז עוד בזה הדמוי כי כמו שישראל כשיצאו ממצרים הלכו במדבר ארבעים שנה ואחריהם התחילו בירושת הארץ כן לעתיד לבוא ילכו בני ישראל ארבעים שנה במדבר העמים והיתה התחלתם לדעתי משנת רכ"ד שאז נעשתה המחברת העצומה משבתי וצדק כי מאז התחילו הצרות בישראל ובכל היהודים וזרעם אם בארץ שאבויי"א ופרובינצי"א ופיאמונט"י וכל ארץ לומברדי"א וכל מלכיות ספרד וסירדיני"א ושיצילי"א ורושיא"ה ובארצות הקיסר שירש מאביו באשכנז ובפורטוג"ל ונאבאר"א וגם במלכיות נאפולי"ש ובפלורינסיא"ה ובשאר הארצות המיוחדות שעשו גרושים משם ליהודים, ועוד ידם נטויה על האנוסים אשר מזרע ישראל הם לשרפם להומם ולאבדם שמפני זה גורשו בני ישראל מהסתפח בארץ מגוריהם ונהרגו מהמשומדים ומהאנוסים אלפים ורבבות, ולכן עמים ואוכלוסין רבים מהם לאין שיעור נסו לנפשם וקצתם בארץ ישמעאל ורובתם בארצות התוגרמים ואני בה' אצפה שנשלמו הארבעים שנה ההם בשנת חמשת אלפים ורס"ה לבריאת העולם היא השנה הזאת ושמכאן התחילה תשועת ישראל, והוא הקץ הראשון שמצאתי אני בדברי דניאל כמו שזכרתי בספר מעייני הישועה, כי עם היות שחכמים ז"ל עשו הקץ מהמגילה שנמצאת ברומי בשנת רצ"א מהאלף הששי הנה אין חילוף ולא סתירה בדבר שאפשר שתהיה תחילתה בשנת רס"ה ותכליתה בשנת רצ"א.

ונשוב אל דברי הנביא שאחרי שזכר עונש המורדים והפושעים שימותו ויכלו במדבר העמים ולא יראו בתשועת ה' כמו הצדיקים (לט) אמר כנגד בני ישראל אם כן איפה אתם בית ישראל איש גלוליו לכו עבודו ואין זו מצוה אלקית שיעשו כן אבל הוא דרך גיזום על דרך שמח בחור בילדותך (קהלת יא, ט), וכן שישי ושמחי בת אדום (איכה ד, כא) רוצה לומר עשו כטוב בעיניכם לעבוד הגלולים שהנה אחר זה אם אינכם שומעים אלי ידוע תדעו שאת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם רוצה לומר שלא אביא אתכם אל ארצי ולא אבחר במתנותיכם כדי להרחיק גלוליכם מעלי, ויהיה לפי זה וא"ו ואת שם קדשי נוספת כי הוא גזרת המאמר כמו וישא אברהם את עיניו (בראשית כב, ד) ויאמר ה' אל הושע (הושע א, ב) יאמר שאם לא ישמעו אליו לשוב בתשובה לא יבאו לאדמת ישראל באופן שלא יחללו שמו שם במתנותיהם וגלוליהם, (מ) אמנם הצדיקים לא יהיו כן כי יזכו לבוא שמה במתנותיהם והוא אומרו כי בהר קדשי מרום ישראל שהיא ירושלם הגבוה מכל הארצות שם יעבדוני כל בית ישראל כולו בארץ ר"ל היהודים הגמורים ובעלי התשובה כל אשר בשם ישראל יכנה, שם ארצם ושם אדרוש את תרומותיכם, (מא) וחזר לומר בריח ניחוח ארצה אתכם ואוציא אתכם מן העמים לתת הסבה למה ירצה אותם כריח ניחוח בזמן שיצאו מהגלות מכל הארצות ולא קודם לזה ואמר שהוא מפני שיתקדש שמו לעיני הגוים באמצעותם, ואמנם למה אמר בריח ניחוח הוא לפי שהעולה שכולה כליל לגבוה נאמר בה אשה ריח ניחוח לה' (ויקרא א, יג), ומפני שהיתה עדת בני ישראל בגלותה שרופה באש כסוחה מצרות האויבים ורעותיהם לכן דימה אותו בריצוי ואהבה לריח ניחוח הנקרבת לפני ה' וז"ש הלא תדעו למה אמרתי שכריח ניחוח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים הוא לפי שאז אקדש בכם לעיני הגוים שבאמצעות הניסים והנפלאות שאעשה בזמן הגאולה יתקדש שמי לעיני הגוים, (מב) וגם אתם עצמיכם תדעו כי אני ה' כי תגיעו לשלימות הידיעה האלקית בהביאי אתכם אל אדמת ישראל שהיא הארץ שנשאתי את ידי ונשבעתי לתת אותה לאבותיכם ושקיימתי הבטחתי, (מג) וכאשר תזכרו עם זה את דרכיכם וכל מעלליכם אשר נטמאתם בם ותתביישו מהם והוא אמרו ונקוטותם בפניכם בכל רעותיכם שהוא מענין קטטה שהמתחרט על הדבר שעשה הוא לוחם ומתקוטט עם עצמו, (מד) הנה אז תדעו האמת כי אני ה' חנון ורחום בעשותי אתכם התשועה והגאולה למען שמי לא כדרכיכם הרעים ולא כעלילותכם הנשחתות בית ישראל: