אברבנאל על יחזקאל יח:כה

ומפני שנתן בזה שני משפטים א' ברשע ששב להיות צדיק והאחר בצדיק ששב להיות רשע לכן אמר על כל אחד מהם מה שהיו משיבים אנשי הדור והתחיל ממאן דסמיך ליה מהצדיק ששב להיות רשע שאמר כל צדקותיו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל, וע"ז אמר ואמרתם לא יתכן דרך ה' והיתה טענתם בזה שהיה ראוי שיעשה לו הקב"ה נכיתה העבירות כנגד המצות שעשה ובזה ימחול לו מה שפשע, כי למה זה לא תזכרנה צדקותיו ואין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ובריה, הנה ע"ז השיבם הדרכי לא יתכן הלא דרכיכם לא יתכנו רוצה לומר אם דרכי ומשפטי בזה לא יתכנו יתחייב שגם דרכיכם ומשפטיכם שאתם שופטים בין אדם לחבירו לא יתכנו, (כו) והביא להם ראיה מהנהוג במשפטיהם בב"ד שלמטה של בני אדם שאם אדם אחד לא הרג את הנפש חמשים או ששים שנה ואח"כ בהיותו בזקנתו הרגו הנה דינא זוטא והיא ב"ד של מטה מהשופטים או מהמלך ימיתו את הרוצח ההוא האם ימצאו לו זכות לאמר שכל ימיו היה צדיק ולא הרג את הנפש ושלכן לא יהרג ע"ז שהרג זה באמת לא יפול בדעת בני אדם אבל ישפטוהו כאשר הוא שם וצדקותיו לא תזכרנה, וכן בדינא רבא של מעלה שבשוב צדיק מצדקתו ונעשה רשע יענש על רשעתו ולא תזכרנה צדקותיו, וע"ז אמר בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת שלא אמר זה כפי הדין האלקי של מעלה אלא על בית דין של מטה שאם היה אדם צדיק וישר במעשיו כל ימיו ושב מצדקתו ועשה עול כאילו תאמר שהרג את הנפש או טמא את אשת רעהו ומת עליהם רוצה לומר שימיתוהו בית דין על שניהם רוצה לומר על העול שעשה ועל ששב מצדקתו ולא ינצל מהמות בעבור הצדקות שעשה בראשונה אבל בעולו אשר עשה באחרונה ימות, ואם הדרך הזה יתכן אצליכם איך תאמרו שלא יתכן דרך ה' במשפט הזה עצמו.