אברבנאל על יחזקאל טז:ט

ואומרו וארחצך במים ואשטוף דמיך מעליך אין זאת הרחיצה ולא שטיפת הדם במשל הזה שעשה לו בראשונה כשנולדה כי כבר זכר שגדלה, אבל זכר כאן כפי המשל מה שעשה לה בעת שלקחה לאשה והוא שרחץ אותה במים ועשה לה טבילה כמנהג הכלות קודם הכנסת לחופה ואם היתה בנדתה שטף הדם מעליה וסך אותה בשמן, והוא רמז למה שאמר במתן תורה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם, (שם יט, י) וכנגד בגדי הכלה אשר נתן לה אמר ואלבישך רקמה ותרגם יונתן רקמה לבושי ציורין, ואנעלך תחש שעשה לה מנעלים מעורות תחשים המשובחים, ואחבשך בשש שהיא החגורה שמשימים על המתנים, ואכסך משי שהוא המעיל שבו תכסה גופה, ומלבד המלבושים האלה (יא) זכר עדי הזהב והכסף שהם הנקראים עדי באמת והם הצמידים שמניחי' על הידים והרביד שמשימים על הגרון (יב) והנזם על האף והעגילים על האזנים ועל הראש עטרת תפארת, והמשל בכל זה יהיה למצות עשה ולא תעשה שנתן להם בסיני כי הם היו עדים באמת והותרה בזה השאלה השנית.

ובאיכה רבתי (הובא בילקוט יחזקאל שנ"ה) דרשו הפסוקים האלה באופן יפה וארחצך במים אמר רבי תנחומא כשיצאו ישראל ממצרים קישטן הקדוש ברוך הוא בשלש עשרה קשוטין הדא הוא דכתיב וארחצך במים מן טנופת ע"ז ואשטוף דמיך מעליך דם פסח ודם מילה, ואסוכך בשמן זה שמן המשחה, ואלבישך רקמה בשעה שאמרו נעשה ונשמע ירדו ששים רבוא של מלאכי השרת והלבישום, דבר אחר ואלבישך רקמה זה מעשה המשכן שהיה מרוקם ואנעלך תחש זו תרומת תחשים ואחבשך בשש אלו בגדי כהונה ואכסך משי אלו ענני כבוד שהיו מקיפים אותם שנאמר (שמות יג, כב) לא ימיש עמוד הענן, ואתנה צמידים על ידך אלו שני לוחות הברית, ורביד על גרונך זו נבואה ואתן נזם על אפך זה ספר תורה שנאמר עליו (שיר השירים ז, ה) אפך כמגדל הלבנון, ועגילים על אזניך אלו עשרת הדברות ועטרת תפארת בראשך זו השכינה שנאמר (מיכה ב, יג) ויעבר מלכם לפניהם והשם בראשם וכתיב (ישעיה ס, יט) ואלקיך לתפארתך, עד כאן.