אברבנאל על יחזקאל טז:ל

ואומרו מה אמולה לבתך הוא כתרגומו מה תקיף הנה רשע לבך עשה אמולה מלשון אלמות, והמפרשים פירשוהו מלשון כריתה כמו ורבת בנים אומללה יושבת השבעה (שמואל א' ב, ה), ואם נפרש אומללה כתרגומו ראוי לפרשו כך מה אמולה וחזקה לבתך בעשותך את כל אלה כי הנה הזונה כשתזנה אחרי שתגמור פעולתה תתחרט ותתעצב וכן האיש הזונה, ואין אתה כן כי בעשותך את כל אלה אתה תמיד כאשה זונה שלטת ומעשיך מוכיחים עליו, ואמר לבתך בלשון נקבה לגריעותא שהלב שלה עם היותה נקבה שראוי שתהיה חלושה היא אמולה וחזקה ושלטת מאד, ואם נפרש אמולה מלשון כריתה יאמר הכתוב בעשותך את כל אלה כבר יראה לבתך אמולה וכרותה שלא תקוה עוד לשוב אל האלקים כי היא מתיאשת ונכרתת מהקישור והדבוק שהיה לה עם אלקיה, ולפי שדמה אותה כאשה זונה שלטת (לא) ביאר ענין שלטנותה באומרו בבנותיך גבך בראש כל דרך רוצה לומר שבראש כל הדרכים כמו שנזכר למעלה עשית גב שהוא במה שהיית עובד שמה, וכן עשית רמתך שהיא גם כן הבמה בכל רחוב ולא היית כזונה לקלס אתנן ר"ל ולא היית את כשאר הזונות שמקלסין האתנן כדי שיתנו להן מתנות ואת לא היית כן (לב) כי בהיותך אשה מנאפת ותחת בעלה תקח את זרים שמפני זה יהיה ראוי שיתנו לך מתנות, (לג) הנה בהיות שלכל הזונות יתנו נדה שהוא מתן הזונה ומזה הלשון נדוניא בדברי חכמים זכרונם לברכה, את לא היית כן אבל נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם שנתת להם שוחד לבא אליך, (לד) ובזה היה לך הפך כל הנשים הזונות שהיו לפניך ויהיו אחריך אם בהפלגת הזנות ואם בתתך אתנן לאוהביך ואתנן לא ניתן לך, וכן אמרו בויקרא רבה (עו"ז יז, א) ואתנן לא ניתן לך אמר רב חסדא כל זונה שנשכרת סוף שוכרת שנאמר ובתתך אתנן ואתנן לא ניתן לך וכן הוא אומר כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישוב, והענין הנמשל בכל זה הוא שישראל עבדו אלהים אחרים שלא הטיבו להם לא נתנו להם בנים ובנות ולא רב תבואות אבל היה בהפך שהם היו נותנין לאלהיהם בניהם ובנותיהם הלחם והדברים הנזכרים, (לה) לכן מפני זה שנזכר מחסדי האל שעשה עמך וממה שאת פשעת והרשע' נגדו את הזונה שמעי דבר השם: