אברבנאל על יחזקאל א:יג

ודמות החיות מראיהן כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות ונוגה לאש ומן האש יוצא ברק והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק חשב הרב המורה שהפסוקים האלה מוכיחים שהיו החיות משל לגרמים השמימיים, ובעבור שלמעלה אמר שהיו כעין נחשת קלל וכאן אמר שהיו כגחלי אש בוערות אמר הרב ברמיזותיו שהגלגלים הם מעצמם ספיריים כעין נחשת קלל ושמפני הכוכבים אשר בהם ראה מראיהן כגחלי אש, וכן פירש והחיות רצוא ושוב על תנועת הגלגלים שהיא במרוצה וחוזרות חלילה בתנועתם. והנה לדעתי גם הפסוקים האלה מכחישים דעת הרב ופירושו במרכבה וזה מפנים. הראשון, לפי שאמרו ודמות החיות מראיהם כגחלי אש מורה שזה היה תואר עצמי לגלגלים מפאת עצמם ר"ל האהרה לא מפאת הכוכבים. והשני, אומרו כמראה הלפידים כי הנה הרב לא ימצא דמוי מהדמויים להמשיל הגלגלים בלפידים. והשלישי, ממה שאמר היא מתהלכת בין החיות ר"ל שהאש שזכר היתה מתהלכת בין חיה לחיה וזה אין ענין בגלגלים ולא בכוכבים, והנה למעלה בתחילת המראה נאמר וארא והנה רוח סערה וגומר ואש מתלקחת וגומר ומתוכה דמות ארבע חיות וגומר הנה ביאר שם שהחיות היו בתוך האש וכאן אמר שהאש היא מתהלכת בין החיות וזה חלוף לא יתכן, גם כי אין ענין לו בנמשל שחשב הרב. והרביעי מאומרו ונוגה לאש והסתכל שתמיד יאמר הנביא בפרש' לשון נוגה סביב האש כי בתחילה אמר ואש מתלקחת ונוגה לו סביב וכאן אמר ונוגה לאש ומן האש יוצא ברק ואחר זה יאמר בחשמל כמראה אש ונוגה לו סביב, ומבואר הוא שלא יצדק זה על הגלגל כי הוא אינו כאש וסביבו לא ימצא נוגה כי אור הכוכבים הוא ועצמם לא מחוצה להם סביביו, ואם היה כל זה מיוחס לגלגל או לכוכב איך יצדק בחשמל שנאמר בו גם כן כיון שהוא רמז אל השכל הנבדל לדעת הרב, וכל זה מורה שלא כוון הנביא בזה לדבר מהגלגלי'.