אברבנאל על יחזקאל א:י

ואמנם הפסוק השני ודמות פניהם פני אדם שהוציא הרב ממנו שכל הפנים היו פני אדם אם לא שמהם היו נוטים לפני אריה ומהם לפני שור ומהם לפני נשר, כבר זכרתי למעלה שאין הדבר כן כי הפסוק הזה מעיד שפני אריה היו פנים גמורים וכן שאר הפנים, גם לא פירש הרב על מה יורו הצורות האלה ואיך יוחסו לכדורים אשר זכר שנמשלו בחיות או על היסודות והמורכבים שחשב שהיו הפנים משל אליהם וכל זה ממה שיוכיח שלא כיוון הנביא מעולם לדבר מזה:

ולפי דעתי בפירוש המראה הזאת אין בפסוקים האלה נפתל ועקש, כי הכתוב הראשון אומר שהחיות שהם משל לשכלים הנבדלים היו חוברות אשה אל אחותה כלומר שלא היה ביניהם חלוף דעות לא איבה ולא שנאה ולא מחלוקת כי חוברות היו אשה אל אחותה, וכמו שאומר בתפלת יוצר עליהם כלם אהובים כלם ברורים, וגם פעולותיהם אינם חלוקות בעולם שהמלאך הזה יפעל במקצתו ומלאך אחר בקצתו האחר כי היו החיות חוברות אשה אל אחותה בפעולותיה' כפי רצון יוצרם, ואמנם מלת כנפיהם שנאמרה כאן אינה סמוכה לחוברות אבל היא סמוכה למה שאחריה יאמר כנפיהם לא יסבו בלכתם, כי עם היות שהמעופפים כשירצו לשנות את דרכם ותנועתם מצד אל צד יסבו כנפיהם ויחזרום אל הצד שירצו להתנועע אליו שלא היו החיות ההם כן כי כנפיהם לא יסבו בלכתם ולא יחזרו אותם מפה אל פה, לפי שאיש וכל אחד מהם אל עבר פניו ילכו רוצה לומר שיש להם פנים לכל רוח ולכן לא יצטרך בסבוב הכנפים לענין התנועות, והנמשל בזה שכאשר ילכו המלאכים בשליחות האל ויתראו לבני אדם לא מפני זה יכירו וידעו טבעם ומהותם והשגתם הנעלמות והנסתרות, כי הנה כנפיהם המכסות והמסתירות לא יסבו ולא יסורו מהם בלכתם כלומר בעבור ההליכה כי תמיד יהיו במדרגת ההעלם וההסתר, ואמנם הליכתם היא איש אל עבר פניו רוצה לומר שאין להם פעולה מיוחדת אלא אותה כשישלחם האל לעשות לפי שיש לכל אחד מהם פנים לכל הדברים. ואם נפרש הפסוק הזה על הכנפים אשר בהם יעופו יהיה פירושו שהחיות שהם הנבדלים מניעי השמים הם מתמידים בהנעתם, ושעם היות אחת מהם מניעה ממזרח למערב והאחרת ממערב למזרח אין ביניהם הפכיות ולא חילוק כי הם חוברות אשה אל אחותה וכנפי הנעותיהם לגלגלים לא יסבו בלכתן כי הם מתמידים בהנעתם אותם, ואמנם יתחלפו בהנעה לפי שאיש אל עבר פניו ילכו והוא ציורו ומדרגתו, ובעבור שאמר איש אל עבר פניו ילכו הוצרך הנביא לבאר תמונת הפנים ההמה לפי שלא נזכר למעלה ועל זה אמר ודמות פניהם פני אדם ואין הכוונה שדמות כל הצורות היה פני אדם, אבל ענינו שהוא אמר ראשונה ודמות פניהם כאומר ואמנם דמות פניהם כך הוא ראשונה פני אדם ולימינו פני אריה ולשמאלו פני שור ופני נשר באחרונה, וכיון שהיו פני אריה לימין ופני שור לשמאל והנשר באחרונה ידענו שהיו פני אדם לצד המזרח כי היא הפאה היותר נכבדת והנשר היה לצד המערב, ובזה הסדר היו הצורות לארבעתן רוצה לומר לכל אחת מהד' חיות.

ואמנם על מה היו רומזות הצורות האלה נראה לי בו אחד מב' ענינים או שניהם יחד מלבד מה שכבר זכרתי בו, הראשון הוא שכבר זכרתי למעלה שהד' פנים במלאכים היו רמז אל ארבעה פניות שימצאו בהם הם פנייתם וציורם בעלתם ית', ולרמוז לזאת רא' פני אדם שהאדם הנזכר כאן הוא רמז אל האדם אשר על הכסא סבה ראשונה יתברך, והפנייה השנית היא ציורם בעצמם ובעלוליהם וכנגד זה ראה פני אריה כי האריה הוא בעל הגבורה וכן הם מלאכי עליון כלם גבורים גבורי כח עושי דברו, והפנייה השלישית היא בהנעתם לגרמים השמימיים המתנועעים מהם והם פועלים ההויות בעולם השפל ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים, וכנגד זה ראה פני שור כי הוא בעל התבואות ומרבה אותם וכמו שאמר ורב תבואות בכח שור (משלי יד, ד), ומפני מעלת השכלים הנבדלים על הגרמים השמימיים ראה פני אריה אל הימין ופני שור אל השמאל, והפנייה הד' היא פנייתם והנהגתם בעולם השפל שהוא היותר רחוק מהם במדרגת המציאות ובמקום וכנגד זה ראה פני נשר המעופף מרחק רב בזמן מועט ולזה ראה אותם במערב שהוא המרחק היותר גדול שבעולם מן המזרח וכמו שאמר כרחוק מזרח ממערב, זהו הדרך הראשון מרמז הצורות האלה.

ואמנם הדרך הב' הוא שהצורות האלה שייחס למלאכים הם כולם כפי פניותיהם ופעולותיהם אשר יפנו ויעשו לעבוד את יוצרם בעולם השפל כשישלחם לעבוד עבודתו, כי הנה פעמים ישלח מלאכו להשפיע על הנביאים ולשום דברו בפיהם ובחכמים רוח חכמה ובינה, וכנגד התכלית והפנייה הזאת ראה פני אדם שהוא המשכיל והמנבא מכל מיני החי, ופעמים ישלח מלאכיו לעשות גבורות ומשפט באויביו כמלאכים שהלכו להפוך את סדום ומלאך השם שיצא והכה במחנה מלך אשור בלילה אחת קפ"ה אלף איש וכנגד התכלית והפנייה הזאת ראה פני אריה שהוא המשחית הגדול בעדרי צאן ומי יאמר לו מה תעשה, ופעמים ישלח השם מלאכיו להטיב ולהצליח ולברך את עבדיו בכל משלח ידיו וכמו שאמר אברהם לעבדו הוא ישלח מלאכו לפניך (בראשית כד, ז) ולרמוז לזה התכלית והפנייה ראה פני שור כי הוא מברך הבית ומצליח התבואות כמו שזכרתי, ופעמים ישלח השם מלאכיו להציל את עבדיו מכל צרה ולהוליכם בדרך לא יכשלו בה וכמו שאמר למשה הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך (שמות כג, כ) והמשורר אמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך (תהלים צא, יא) ולרמוז לפנייה ולתכלית הזה ראה בהם פני נשר כי יהיה המלאך במצות בוראו כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו: