אברבנאל על עמוס ט:א

ראיתי את יי וגומר עד סוף הנבואה. דעתי הוא שהמראה הזאת ראה אותה עמוס על חרבן וגלות יהודה וירושלים, כי אחרי שניבא על חרבן שמרון וגלות השבטים הראהו גם כן חרבן ירושלים וגלות בני יהודה, ואם אמת היה הדבר שהפרשה של מעלה והשלחתי רעב בארץ נאמרה על בני יהודה שתסתלק הנבואה מהם הראהו השם איך יהיה זה כשהראהו חרבן ירושלים ולכן אמר ראיתי את ה' נצב על המזבח שהוא מזבח השם אשר בבית מקדשו, ושהיה אומר הך הכפתור כאלו היה אומר למלאך המשחית שיכה הכפתור והוא המשקוף אשר שתי מזוזות השער נשענים עליו והוא משל למלך ולשרים, ונקרא המשקוף כפתור כי כן היה מנהג לשום כפתור למעלה מן הפתח והוא כעין תפוח שיסמכו עליו הסיפים, ואומרו ובצעם בראש כולם פירש המפרש ובצעם כמו ופשעם ושהוא צווי שיפצעם, וחז"ל דרשו ובצעם מענין בוצע בצע שהוא לשון גזל וחמס אמרו בויקרא רבה (לג, ג) ר' יהודה בשם רבי יוחנן אומר לקופה שהיא מלאה עונות מי מקטרג בראש כולם גזל. והיותר נכון אצלי כפי הפשט שבצע יאמר על הכריתה כמו יתר ידו ויבצעני (איוב ו, ט), מדלה יבצעני (ישעי' לח, יג), שכל בצע הוא מענין חלוק, וכבר כתב אבן כספי ששונאי בצע ובוצע בצע הם ג"כ מזה הענין שיקחו חלק וחלקים לעצמם. ולפי שחרבן בני ישראל בכלל היה כולו נמשך מחילוק המלכות כי בהיותם מתאחדים היה השם עמהם וידו לא פרש צר בארצותם לכן אמר ובצעם בראש כלומר, הבציעה וחלוק המלכיות אשר עשו היה בראש כולם כי הוא היה סבה לחרבן בית ישראל ואח"כ לחרבן בית יהודה. ואפשר לפרש ובצעם בראש כולם על מלכות ישראל בלבד שאותן שנכרתו ונחלקו ממלכות בית דוד הוכו בראש כולם כי הם גלו ראשונה ואחריתם שהם בני יהודה ובנימין לא ימלטו גם כן מהחרבן כי בחרב אהרוג אותם ולא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט שינוס וימלט אם מהחרב ואם מהשביה, ומה נכבד דרש חז"ל בויקרא רבה (לג, ג) הך הכפתור זה יאשיה מלך יהודה וירעשו הספים אלו סנקליטין שלו שר"ל גבוריו ועוזריו כי הנה ממיתת יאשיהו התחיל החרבן באמת, וי"ת הך הכפתור יתקטל מלכא יאשיהו וירעשו הספים ויתחרב ביתא ויתפגרון עזרתא ובצעם בראש כולם ומאני מקדשא בשביא יהבון עשה בצעם כמו ממונם והכל עולה לענין אחד.

ולפי שאמר שלא ימלט להם פליט ביאר אופני הפליטה והניסה שאפשר שיחשבו לעשות כי הם אם שיתחבאו בחפירות הקרקע מפני האויבים ועל זה אמר, (ב) ואם יחתרו בשאול משם ידי תקחם כלומר, שלסוף סוף לא יתמידו שם לעולם ויבאו לידי האויבים וישבום, ואולי שיחשבו לנוס אל ראשי ההרים הגבוהים שירושלים הרים סביב לה ואמר שגם זה לא יועילם כי משם יורידם ה' ע"י האויבים וילכו בשביה, (ג) ואם יחבאו בראש הכרמל ר"ל במגדלים ובמבצרים אשר שם משם אחפש ולקחתים והענין שהאויבים יעשו זה, ואם אולי ינוסו לאיי הים גם שם ימותו כי יושביה יהיו להם לנחש בריח וינשכום, (ד) ואם לא ירצו לנוס אבל יכנעו לפני אויביהם וילכו בשבי גם שם תעבור עליהם בגלות חרב הצרות והשמדות וזהו משם אצוה את החרב והרגתם, ועם היות שלא אסיר מהם פני השגחתי הנה תהיה לרעה ולא לטובה, ואין הכוונה בזה שכל ההולכים בגלות יעבור עליהם החרב כי אם שימותו כל הגרים בגלותם ולא יצא מהם איש מהגלות עד ישקיף וירא ה' משמים. והיותר נכון אצלי שעל ההולכים בגלות אמר משם ידי תקחם משם אורידם משם אחפש ולקחתים להגיד שכולם יהיו גולים ולא ימלט איש מהגלות וגם שילכו לאיים הרחוקים אשר כינה בקרקע הים יצוה את האויב לעלות עליהם ולהגלותם. ואמנם אומרו עוד ואם ילכו בשבי לפני אויביהם שהם המצרים עליהם בפרט אמר משם אצוה את החרב והרגתם כי כן ניבא להם ירמיהו וכן היה ששם מתו כולם בחרב מלך בבל כשצר על מצרים, וכאילו אמר להם התחשבו שאראה בעניניכם כאשר עשיתי בימי אבותיכם במצרים לא באמת כי הנה אז אשים עיני עליכם לרעה ולא לטובה וכמו שאמר ירמיהו (מב, טו) כה אמר ה' צבאות אלקי ישראל אם אתם שום תשימון פניכם לבוא מצרים ובאתם לגור שם והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים.