אברבנאל על עמוס ח:יג

ואמנם אומרו עוד ביום ההוא תתעלפנה הבתולות אפשר לפרש על דבר ה' אשר זכר שתתעלפנה ותצא רוחם רוצה לומר אפילו של הבתולות היפות והבחורים שדרכם להתעסק בתענוגי העולם יצמאו ויכספו אל דבר ה' לשומעו לאורך הימים שפסק מהם, וי"ת הבתולות היפות והבחורים על כנסת ישראל, וכפי דרכו יתכן לפרש בתולות על מלכות ישראל ומלכות יהודה שכל אחת מהן נקראת בתולת ישראל ובתולת יהודה והבחורים על כל השבטים שכולם יתעלפו בגלותם בצמאון דבר ה' ונבואתו שנעדרה מהם, (יד) ולכן אמר אחריו הנשבעים באשמת שמרון כלומר, הנה כללתי בייעוד הזה את בני יהודה ג"כ לפי שהן ג"כ היו נשבעים באשמת שמרון כלומר שמאסו את דבר ה' והיו נשבעים בעגל בית אל שהיא היתה אשמת שמרון וחטאתה, ולא לבד בבית אל היו נשבעים כי ג"כ היו נשבעים חי אלקיך דן מפני העגל אשר שם וחי דרך באר שבע לפי שמאותו דרך היו הולכים לדן, ומפני זה אלו ואלו בני ישראל ובני יהודה יפלו בגלותם ולא יקומו עוד ר"ל בכחם וזרועם מידי האויב. ואפשר עוד לפרש הנשבעים באשמת שמרון שהיו בני יהודה נשבעים שיצילם הש"י מאשמת שמרון שהוא לעבוד העגל אשר בבית אל כי לא היו הולכים שמה אבל עם כל זה היו אומרים חי אלקיך דן ולכן יפלו ולא יקומו כי עבודת העגל אשר בדן רעה כעבודה שבבית אל: